Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1880-02-01 · Heft 2 (Februar 1880) · p. Seite 68

68 Die Fabel in Talmud und Midrasch. Pie Jabel in Talmud und Midrasch von Dr. Samuel Back. (Fortsetzung. Aus derselben Zeit stammt die Fabel: Der Hund der Nomaden und der Wolf. Jalkut, Abschnitt בלק, lesen wir: אטר רבי יהוד' כר סימון כל כלי תצר עליך לא יצלח כיון שלא הצליח כלעם התחיל בלק סחרק שיניו רשע יראה וכעם וה בלק תאות רשעים תאבד זה בלק ובלעם שאבדה תאוחם ועליהם הכתוב אומר מחזיק באוני כלם עובר מחעכר על ריב לא לו משל למה הדבר רומה לזאב שבא וחטף גדי מן הצאן והיה שם כלב של קדרים יצא והיה מנבח בו ומריב עמו אמר לו הזאב אתה כלב של קדרים למה I אתה מריב עמי שמא נטלתי משלכם לא נטלתי אלא מעדרו של רועה אתה מה לך הוי מחזיק באוני כלב. Nabbi Juda bar Simon, der Erzähler dieser Fabel'), lebte ') Daß das ועליהם הבהוב אומר nicht etwa blos vom Jalkut hier an ge reiht ist, sondern ebensogut dem an die Soihe gestellten Rabbi Juda bar Simon angehört, wie die zuerst gegebene Anwendung der Psalmstelle 112, IO, finde ich auch noch durch eine andere Jalkutstelle erhärtet. Unser« Jalkutstelle ist überhaupt etwas lückenhaft und durch zwei andere Jalkutstellen zu ergänzen. Den ersten Theil unserer Stelle — bis ועליהם הבהוב אומי — finden wir auch Jalkut Tehillim 8 871. Daselbst lautet fie aber richtiger so: רשע יראה וכעם שיניו יחרוק זה בלק שרא׳ מה עשו לסיחון ועוג ושלח בלעם לקללם האות רשעיכש תאבד בלק ובלעכם שאברה האוהם. Den zweiten Theil unserer Stelle — von ועליהם הבהוב אומי an — finden wir wieder Jalkut Mischte 8 S61. Daselbst heißt es zu Sprüche 26,!7, nach einer früheren anderweitigen Anwendung, ד״א משיד' לזאהב שבא והטף נדי מן הצאן והיה שם בלב של קדדין יצא והיה מנכה בו ומריב עמו אמד לו ואב