Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1879-04-01 · Heft 4 (April 1879) · p. Seite 172

172 Zur Composttion der agaüischen Homilien. פתח אטרות ה׳ אטייות טהי*ות | טי *ק שבעתים ] כלים אב—: ה׳ הד אט—. ק*א בפ-יבת פחת -.-r Uc^to« «lieb, , 2.; 3:;a.) כפא . . . ר׳ ח:יו כ* ואם יאט- לך אדם «יךיי**•■«;—r שכע שבע" ^ביש *ה ^יש*עה י ה׳ אל ט׳בה יאי ככלל ש:אט* "דבי •אה*ן טיבה *י א* חם*ים הן, אט* * זאת חקת התי-ה -א-־י; לא. P. XI. תעיב*);ע׳צ־ ) erstes Proöm S.!>5a.: כעפ*ץ י׳ ח:־:א ם־.־ קיא איש רע עץ,; לירן עש* תעשיר. :כהל . . . י׳ אטי פת* קיא ביביאל . . . ר׳ יצחק פת- ק*א בזה שהיא טליה את ישיאל כיבית . . . י׳.ליי פתי קיא (0‘1013106 Wlto) בזה שא׳:׳ טתרא טעיביותיו כראי . . . לפיבך (nach!äußerer Begründung) טשי־־. טזהיי 211*5 Sioifpicle für die über- — את ישיאל ואט* להם עשר תעשseien hier angeführt die Proö- ד׳יא aus häufige Gliederung durch טי עלה שטים וירד. טי : .2. 5 a (ויהי ביזם כלות טשי־.) .micu : P. I אביש ריח ... טי עלה שטים זה הקב׳ ה דכתיב כי עלה אלהיט . . . ר י־ א טי עלה שטים זה אליהו . . . ד ־א טי עלה שטיב זה טשה ד כתיב ביה וטיבה עלה אל אלהיט, יייד, ייייד טשה p הה*, טי אסף ריח, כצאתי את העיר (Bnber .(), טי צרר טי ם, נצבי כ טי :ד נחלים, טי הקים כל אפסי ארץ, זה איהל טועד (שנאטר ייהי ביים כלת טיבה להקים את הט׳בבן) שהעולם הוקם עטי, ר׳ יהושע כן לוי נשם ר׳ שטעץ כן יוחאי להקים (את) הטשכן לא :אט* אלא ]להקים את] הטשכן, טשכן אח* חיקם עטו, שעד לא הוקם הטשכן, היה העולם רותת, טשהוקט הטשכן נסכסם העולם (החודש) .2). — P. Vלכך נאטר ויהי כיום כלת טשה (להקים את הטשכן] ר׳ חייא בר אבא פתח |תיהלת טטושכה טחלת לכ ועץ חיים :.S. -14 a האוח באה) תוחלת טטושכה וכי׳ זה הטא*ש אשה ונוטלה לאחר זטן . . . ד״ א תוחלת טטושכה וכוי זה דוד ... ד״ א היחלח טטדשבה וכי׳ (letztes .Glied S. 45 b) אלו יש-אל עד שלא נ:אלו . . . כיון שאטה להם כחודש י) Vgl. die Prämien aus S.!7 a, 705. ^2a, 12.3 a, 171b, 1805. u. a. ö. •) Den richtigen Tert dieses corrumpirteu Prooms reflectirt am besten Midrasck Ptisä^le zu (Sap. :10; statt להקים את הטשבן wird dort auch bester ■10, 17—18 gedeutet, die Deutung ist aber nach 'Art der späteren Midraschim anonym, ohne Nennuזזg ihres ursprünglichen Autors ר׳ יהושע כן לוי כשכם ר׳ שטעון כן יוחאי. Dieser Passus steht übrigens auch in der Auslegung der Piska S. 7 a, wo er, wie schon Buber anmerkt, zu streichen ist.