Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1879-03-01 · Heft 3 (März 1879) · p. Seite 122

122 Zur Geschichte der Juden in Arles. C.M.') p. 101 b.) (50mpeubium*1 zu Aristoteles gleichuamigem Buche voll Mose b. Samuel Jbn Tibbou8) (ca. I2t! 7-1), der mittlere Commentar von Salomo b. Joseph Jbu 1<י jub♦) (1259) Ucbräifdi übersetzt. II) ספ־ ההויה וההפסד de «reiieratioiie et eurruptione (p. 4 a.) iKbränd) von äU 0se I b u 3Tibb0u ö> (1250). III) ספ־ החיש ה־פיחיס (p. N a. 19 b.) קצי־ החיש יהנדחש (p. Kib.) de sensu et sensato, Compeudium zu Aristoteles ioäenanten s^arva naturaliä. hebräisch voll dem Vorhergenaunten^) (1251,. IV) 2:׳.:) קצו־, פה שאה* הטבע a.) F]pit<m1e Metaphvsir (des Aristoteles) hebräisch von bLMjtu’lbeu7 > U25s;. V) 5)) סס־ הנפש. M. p. 2-16) 8). Ter Borhergeuaunte über־ Zn Ci. 2)1. a. a. D. laun-t die rvp נפצא והעילנם ועל זה יפיסוך אדבס האייר פחלל הקנה יפשוך היי;אייר לפלאור־ז א י י־; ו כי אין ו iv llo, die in der Cro. sel)ll: וזד־י פופי־ז הביא אבן רשד בס׳ חשפי: פן החביור־ז בקנה ארוך בי בפיס: Wenige Zeilen darauf: ונחלקו בו אבן ר שד ואבן סיני אבס האש היסודי שורף אבס אין בן ־יסד אי פ־ שאינו שורף ואבן ציני אופר שהיא שורף וראייהיהבב בתובור־ז בספריהסס ואילי אבהיב א יהסס לפפה. Tide Beweise nie dt er nun zwar nicht, aber er spricht doch von deren Werten in einer Weise, aus der mau sieht, das; er ans ihnen in hebräischer ttebersehung direct geschöpft hat. B. dieselbe Stelle in 28 .«! ׳סבילי אפונה b., aber unrichtig eitirt. *) Moses!lebet sei; trug wird als בללי ס השפיבס והעולפב bezeichnet, die Salomos als ביאור. *> C5ob. Pblnch. 10S*, ‘JOS, 281*. C50b. Parts 218, 986 und sonst. Cob. Hamb. 255*. 4j Cob. Dbinch. :31 u. Steinschneider (5at. p. 0. (50b. 871. (50b. Paris!15 י mit dem Datum 1250. (500. Turin l׳> t'ol. 100—36. השלפחי אני שלפה בר׳ יוסף בן איוב העחקר־ז הספר הזרת והי*־* ם׳ השפיבס והעולנם לאריסטופליס ביאור בן י־ שד בשכי־ז חפשס אלפיפס וחשע ע׳סח־־ז ליצירד־ז בפרינח בדרש. Darnach ist das Datum 1210 in (50b. Turin 09 zu corrigiren. *) (50b. Münch, los3. (5od. Hamb. 2554. (50b. Paris 91S\ Zu cinirton (5odb., wie (50b. P. 935—80 und (5od. Wien 121׳ ist der Name Moses ausgefallen, vgl. Steinschneider Cat. Bodl. p. 1999. Ä) (50b. Pttinch. 108°. (50b. P. 918*. (50b. Wien 125 und sonst. 50) ולb. Münch, a. a. O. Cod. P. :."956 ,*18׳ אך בספרו בנפש בלבל דסריו ף (Y)זה כר־־זב אבן רשר בפאפר הנמצא לו וסתמכש. Vgl. Cb. Hercz hebr. 2-1.