Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1878-01-01 · Heft 5 · p. Seite 223

MsceÜen. ä23 •••י־-״® WisceLen. 1. Rückerstattetes Gut. Zunz (z. Gesch. S. 207) und nebst Anderen ') auch Rabbinowicz (Dikd. Sofrim II. Ende des Litertverz.) citiren als Quelle der bekannten, bei deutschen Copisten des 13. und 14. Jahrhunderts üblichen Formel: עד שיעלה חמור בסולם, Nissi in ©cruttbi zu Chullin 62 a., der 2) einen solchen, einem uns unbekannten Agadawerke entlehnten Spruch citirt. Merkwürdigerweise beruht diese Angabe auf einer unrichtigen Auffassung der Worte Niffim's, die wir deshalb in 6x461180 mittheilen. אבל עוף הבא לפנינו כולו לבן אעפ״י שיש בו סימני עורב ממש בחב ה רמב "ן ז״ל להלכה אבל לא למעשה שבידוע שאינו מין עורב וכשר, ואמרו בהגדה: אם יעלה חמור בסולם תמצא דעת ב כ ובסין, אם ידור גדי עם נמר תדור כלה עם חמותה, אם תמצא עורב לבן תמצא כשרה בנשים. Nach Zunz, Rabbinowicz u. s. A. müßte das: ואמרו בהגדה übersetzt werden: ״und so heißt es auch in der Agada", wonach Nissim für die Ansicht Nachmanidis einen Beweis aus der Agada beibrächte. Dem ist aber nicht so. Das ואמרו בהגדה Niffim's muß vielmehr übersetzt werden mit: ״weil es heißt in der Agada" — und gehört zu dem, was ״Nachm anides geschrieben"; denn die Ansicht des Letzteren, daß ein ״ganz weißer Rabe" zum Genüsse erlaubt sei, gründet sich hauptsächlich auf unsere Agada. Am Schluffe seines Exkurses über reine und unreine Vögel nänilich sagt dieser s): אבל לבן כולו ליכא ואמרו באגדה אם יעלה חמור בסולם תמצא דעת בסבסין, אם ידור גדי עם נמר תדור כלה עם חמותה, אם תמצא י) Vgl. Steinschneider, Hamaskir XIII, 89 Anm.: Grätz, Monatsschr. 1876, 31 f.; 133 f. חמש שטות (י Folio 104 d. eb. Sulzb. 1762. 3) חדושי הרמב״ן על מסכת חולין pag. 29 c. eb. Warschau 1859, 4°• Diese Edition fehlt bei Jellinek קונטרס המפרש C. 11 s. v. מסבת חולין, >