Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1878-01-01 · Heft 4 · p. Seite 185

sein Leben, seine Schriften und die von ihm citirten Autoritäten. 185 ומהם א ב ר מ ן ה ח י, ספר על׳ איסור וחתר, וס׳ -ב י ת ש ע ר־ י• בס, חיבר בהלכות כתובה ובנורת כהי ים, וס׳ שערי פדר ייבם (I. וחיבור. Die hier erwähnten Schriften: אבר מן החי und das חבור über הלב׳ כתובה und ת׳ כהניבם sind bisher unbekannte Arbeite!: des Mardochai, welche seinen halachischen Schriften anzureihen wäre. Unter ם׳ על איסור והתר ist sein versifizirtes ,11 הלכי שחימר. s. w. (f. ob. S. 126) zu verstehen; unter שערי נדרים entweder eine sonst ebenfalls unbekannte Schrift, oder die ה׳ נדרים ושבועות in den von Mardochai bearbeiteten ליקומיבם Me'ir v. Rothe1:burg's (s. ob. S. 524, Nnm. 2). Mit ס׳ בית .שערים ist offenbar das ״Buch des Mardochai" gemeint, das in dieser Aufzählung sonst fehlen würde. Diese Bezeichnung rührt vielleicht von einer Verwechslung der הלכות Alfafsi's, zu welchen der ״Mardochai" eigentlich geschrieben ist, mit den, einem Enkel Alfassi's ungehörigen שערים her. Vgl. Asulai, II. 8. v. S. 285, Anm. 3 hat es am Schluffe richtig zu heißen: Pgl. ob. S. 110, Anm. 5 und S. 284, Anm. 4—7. S. 430, Anm. 6 Ende. Jsserlein, פסקיבם Nr. 192 במו שכתב רבי׳ שמשון במרדכי שלו darf nicht in רבי׳ שמואל ontenbirt werden. Es giebt in der That auch einen von R. S ch i n: s ch o n gekürzten ״Mardochai", der auch von Maharil (Ende הלב׳ נשואץ) angeführt wird: ובמרדכי שקיצר מהר״ר שמשון כתב דאין הפרש ובו׳. In der Merzbacher'schen Handschrift des Maharil (vor 1460 geschrieben und viel inhaltreicher als der gedruckte) lautet dieser Paffus: (Treves - Trier) וכן ראיתי בבית הח״ר אשר בפורויז באותו מרדכי שחיבר בית(?) אביו מה״ר שמשון ע״ה דאין הפרש ובו׳. Sollte das ר׳ שמשון ברון שאמר, der gleichzeitig lebende Verfasser des Compendiums über ה׳ תפלין sein? In dem ermähnten handschriftlichen Maharil wird kerfel&e (ה׳ תפלין) citirt: הנה בתיקון תפלין יסוד הר״ר אברהם שהגיהוהר״ר שמשין ברוך שאמר. Auch der, ebenfalls in der Merzbacher'schen Bibliothek befindliche, handschriftliche קיצור מרדכי (wie es scheint um 1389 geschrieben) erwähnt häufig einen קיצור א ה ר. (P e r l e s , briefliche Mittheilung.) S. 519. Daß die הלב׳ קטנות ursprünglich zu Schlettstadt's קיצור מרדכי gehörten, wird von dem oben erwähnten Merzbacher'schen Ms. bestätigt. Wie mir Perles mittheilt heißt es das. am Schluffe v. הלב' גפו wie folgt: סליק המרדכי אשר מו׳ קיצר, ובמקומות יש שחיבר בו גם ליקוטים אחריכם אשר מצ4ת בתו' ובסמ״ג ובסמ״ק וכתשו׳ כאשר איבדת השכם לידו, ועוד ראה לחבר הלב׳ תפילין ומזוזות ו ם " ת וציצית כאשר מצא בחיבורים בתוספ' ולא דרך ארוכה כ״א דרך קצרה למען ירוץ הקורא בו. Zu S. 523 Ende. Auffallend ist die Bemerkung, welche, nach Perles' brieflicher Mittheilung, der Merzbacher'sche קיצור מרדכי am Anfänge von נדה hat: האלפס׳ ד ה מ ר ד כ י לא הברוד, על כן מורי לא האריך בהבם. Sowohl die Ausgaben als auch die Mss. des ״Mardochai" haben 'הלב נדדת ומקואור־ז. Zu S. 561. Die Vermuthung, daß הלדיק ein b och in ische r Name sei, hat seitdem durch die Besprechung des handschriftlichen ״Arngath Habbösem des Abraham b. Asriel" v. Perles (s. diese Monatsschrift, 1877,