Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1877-01-01 · Heft 11 · p. Seite 521

sein Leben, seine Schriften und die von ihm citirten Autoritäten. 521 Eine andere Arbeit Me'ir's v. Rothenburg hat wieder nicht der rheinische, wohl aber der östreichischen Mardochai aufgenommen. In B. und W. steht nämlich nach dem Tractate Maccot eine, in B. 29 Seiten (58 Colnmnen) starke, selbstständige Abhandlung, die am Anfang und am Schlüsse in beideu Handschriften als ליקוטי המיימוני bezeichnet ist'j. Sie besteht aus zumeist wörtlichen, aber sehr kurzen Auszügen aus Mai m n- 1ti' s ״ Jad" nach den einzelnen Büchern desselben, wobei die Reihenfolge der, mit den entsprechenden Nummern im ״Jad" versehenen, Abschnitte beibehalten ist, die jedoch nicht alle behandelt werden, so daß z. B. auf פרק ב׳ gleich פי ה׳ und unmittelbar darauf 2"׳ 's folgt. * *). Diesen Auszügen sind mitunter einschlägige Entscheidungen anderer Autoren, z. B. Alfaßi's, Rasch i's Raschbam' s und Baruch b. Samuel's, oder kurze selbstständige Bemerkungen hinzugefügt. Diese Letzteren treten aber, iru Gegensätze zu der gewohnten bescheidenen Schreibweise des Mardochai, mit einer solchen Entschiedenheit und mit einem solchen Selbstbewußtsein auf, daß sie sofort als nicht ihm angehörig zu erkennen sind ף. Nun enthält aber die Prager AuS^ gäbe der Gutachten von Me'ir v. Rothenburg in Nr. 640, 641, הארכתי mit M.-Katon 863, welche Stelle wieder den Hilchot Abelut (oder: Semachot) Me'ir's v. Rothenb. entlehnt ift; mir den Schlußsatz: וכן 0ורכ הדבר להסיר הציצית hat Schlettstadt hinzugefügt. 'י) W. fügt am Schlüsse der Abhandlung nach סליקו ליקוטי המייפוני »och 1)inju: שחיברתי מחיבור של הרב הגדול פאור העולם הרב רפב״ם וצ״ל. *) Diese ליקוטים enthalten: הי• וכייה, ה׳ מכירה, ה‘ גירושין, הילכוח אישווח, ה׳ נדריכם ושבועות, ה, טוען ונטען, ה, מלוה, ה׳ שאלה, ה׳ שכירות, ה׳ שילוחין, ה׳ שכינים, s) SoB, וכן ראוי לדון in 12 ,ה' שכיניכם und!וכן;14 ,ה׳ מלוד־ רא!י לנהוג in ודין יפה הוא יזה;14 ,ה׳ אישות das. das.; ולא יראה דין 1ה oaf. 22;ורץ 1ה פלא כעיני in ואני אומר לאסור;9 ,ה׳ טוען ונטען das. 9; והוהר ברין זר, שכבר טעו כו כל כעלי הוראה in 10 ,ה׳ שילוחין; vgl. noch והוא דבר של טעבם שראוי לסמוך עליו ולדון :3 ,ה' טוען ונטען בן וברור למוצאי רערת וראוי לדיין לשוס אותו לנגד עיניו ואל־י ילוז (יזוז?), In einem solche» Tone hat Mardochai nie geschrieben.