Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1877-01-01 · Heft 9 · p. Seite 427

iem Leben, seine Schriften und die von ihm citirten Autoritäten. 427 ולומר שאחר מגרשה ואין הוכחה יפה הימנה, אל' חומרא בעלמ׳ לשופרא דגיטין מחמיר לכתיב כ׳ הוכחות סמוכות וו לזו, הוכחת מגרש והוכחת ספר והא ודאי לא מעככא, ואע״ג ראט׳ פ' גט פשוט (ב״ב קס״ו:) הכל הולך אחר התחתון ואין ללמוד תחתון מעליון אלא באות אחת ולא בשתים, ה״מ במידי רסתרי אהרדי כגון חנן והנני ענן ועגני, ואי איפשר להשיוחם, אכל הכא כיון ראיפשר למיקרי מינאי קרינן להיות פירושו ממני כרי להשוות הלשונות ולא יכחישו זה לוה" ועל העיר ועל הנהר שיש להן ב׳ שמוח איוו! מהן שיכתוב לבר כלא חברו עמו כשר, רכיון דמכירין שם אח שניהם כאשר כתבתי בשם ר״י, ושם הנהר לא מעינו שטבעו חכמים כגיטין אא׳'כ יש עיר אחרת ששמה כשמה צריכין לכתיב שם הנרד לסימן להבחין איוה עיר שלא יטעו בחבירתה שאינ' על אותו הנהר, כמו שפיר׳ סורי' רבי׳ שמחה בשוירי מתא רעל רבים נהרא, שהוצרכו לכתוב p לאפוקי בשוירי מתא אחריתי הידועה להם, אבל היב' דליב' למיטעי לא צריך למיכתב שם נהר מכח ההלכה, אלא נהגו משום רזימגין צריך לכותבו כדפרישיח, וכיון שאם חסר לגמרי כשר, שינויו נסי כשר כמו שכתב ר״י הוקן בתשובתו על שינוי לירה, וליב׳ למים' וכחים יוכיחו רסתמן כשר ושינויין לשמן פסול, רהתם מראוריית׳ צריך לכתחילה לשמן כדתנן לשם ו' דברי הזבח נובח כי', וחי' וחתימת ערים לר' אלעו' אם אינה כלל כשר בעירי מסירה ובחתימה שלא לשמה פסול התם נמי אצריכוה רבנ' לכתחילה מפני תקון העולם, אבל שם נהר לא אשכחן בגט כלל שיצריכו חכמי התלמוד לכותבו אפי לכתחילה, הילכך שינוי שם הנהר כשר, כ י'ש כאן שאין שינוי שהרי מכירין שם שגיר,/ ולהקדים מתא לשמה לאו רווק' רזימני' אשכחן איפכא כפ' האשה שלום (יבמות קט״ו:), בסורא מחא כצר קלוניא‘) מתא" עכ״ל". YI. Aus dem östreichischen Mardochai zu Pessachim II. iS, ob. S, 388, Anm. 3. Ende.) Peßach. II. Ende §. 566 hat B, (unter §. 200) folgenden Zusatz: ורבי' אפרים שאל לרבי' יואל על כך וכתב לו, אני נשאלתי עתה בפסח על החבית של שכר מוופף ומשירין ופתן ע״י האור ונתנו לתוכו יין י) Ms. קלניא,