Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1877-01-01 · Heft 9 · p. Seite 424

Mardochai ben Hillel, 424 ולעשות שמחה,) גרולה כי הביני כדברים אשר הודיעו9) להם״ ולזו גרמיי בירושלמי רתענית (פר׳ ב׳ הלב־ י״ב) בכל מתענין חוץ משבחות וימי׳ טיבי׳ וחולו של סוער וראשי חדשים וחנוכה ופורים" ותו גר׳ באידך פירקין (ר״ה י״ט.) עיר שרייתה כה מפולת היא מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענית ולא מתריעות, ר׳ עקי׳ אומי מתריעות ולא מתענות וטפי טעט׳ חתי לת״ק שבן מעינו ביום הכפור" טחענין ולא מתריעין" ולר׳ עקי׳ שק מעינו ברייה טחריעין ולא מתענין3) ורומי׳ רלא מתריעין ביום הכפוי קאט׳ לאיסורא לת״ק שאסור להריע כמו בשבת, מרפרכינן בספ״ק רתענית (י׳־ר.) בגט׳ דירן אהא דחני׳ על אילו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה גויס וכי/ במאי אילים׳ בשופרות שופרות כשבח מי איכא4), והרנק ק״ו מעעמן רמוחר להתענות בר״ה מתענית חלום בשבתות לדבריהם למ״ר אדם נירון בכל יום יהא מותר להתענות בכל שבח וי״ט בלא חלום, אלא לא אשכחן רתענית מהני לבטל דין אלא ערקה ועעקה ושינוי השם ושינוי מעשה" ומה גמירי לה בלבד רתענית יפה לחלום באש כנערת ביומו, רחלום אחד מס׳ בנבואה ברכת׳ בחלום בחזיון לילה בנפול תרדמה ע״א, אז יגלה און אנשים ונו/ וכיון רחלום תעניתו זהי ביטולו כאלו אקרימנה בחלמיה תתענה והנעל" מי׳ תלמי׳ חכמים כגון מר כריה ררבינ׳ שתורתו אומנתו היא שמחתו והוא מקרא קרש של יום מתענה אף ברגלים כדאית׳ בס' אילו דברים (ברכי נ״ו:)" וכן רבי' יהודה החסיר בדורו שהיה מתענה בר״ה" אמנם בר,תחי מעיק6) מים ע״י מורי' רבי׳ שמחה לא היה מתענה בר״ה" תהי השנה הבאה עלינו כחיקנה, שנת רחמים6) וחנינה, לבא לעיון ברנה, לעיני כל ישראל, אנכי תולעת אביגדור ב״ר אליה׳ הכהן זלה״ה." .11 וששאלת על ראובן שטען על שמעון השכרתיך ללוי ללמד את בנו ונעשיתי ערב עבורך אעלו והחנה ליתן לך ב׳ וקוקים כרי שתלמד את בנו מן י) Fehlt in Ms. — s) Ms, הודיע. — *) Das Responsum zeigt bis zu dieser Stelle eine auffallende Benutzung das im Mard., R. Ha-Schana I. 708 angeführten Responsums von Nachsckion Gaon, und ist von חרושי אנשי שם z. St. in einem sehr gekürzten Auszug gegeben. — י־) In unseren Ausgaben heißt es das. מ׳ שרי. — ') Ms. כהיות מוצק. — ') Ms. דרחמים.