Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1877-01-01 · Heft 9 · p. Seite 422

422 Mardochai den Hillel, עין, אבל מפני חשד כדי לצאת ידי שמים ובריות,) שלא יאמרו לרצונו אופק, צריך לילך לכי רוואר לקבול עליהן2) שחייב לצאת ירי הבריות כמו שחייב לצאת ירי שמים שני והיית׳ נקיים מהשם ומישרא81ז, ואם אינו יכול לסלקם מוצל מעון, אכל אסיר לקבל מהם שכירות שבת, דתני׳ רשב״ג א׳ לא ישכיר ארם טרחצו לגו מפגי שנקראת על שמו וגוי זה עושר. בה 4.ו מלאכה בשבתות ובימים טובים, ותני מרחץ וחייה פורני מפני שנקראת על שמו, וכי תימ׳ לא ישכיר לכתה׳ אבל בריעבר שרי למישקל שכירות שבת, הא לית׳ דכל שכר שבת אפי׳ בדיעבד אסור דאמרי׳ לא יאמר אדם לגוי טול אחה חלקך8) בשבת ואגי אטול בחול0) אלט׳ כל שכר שכח אסור וחילופי שבת אסור, ואם החנו מעיקר׳ מותר רלאו שכר שבת הוא דלהבי נחיתו, ואם באו לחשבון וראי אסור דמיחז׳ כשכר שכת, והא אם באו לחשבון כמה נטל הגוי בשבח והישראל בא׳ בשבת דיעבר הוא ואסור, הילכך אסור ליה לראובן למישקל שכר שבת, וכן הילכת/ גרשם ב״ר יהירה. V. Drei Response» des Abigdor b. Klija ha-Cohen?). (S. ob. S. 383). I. ואת התשובה השיב מורי׳ הר׳ אביגדור כהנה' רבה לה״ר חיים" דעת התולעת מכרעת רלא8) להתענות בר״ר. רכת׳ ביה מקרא קרש כמ׳ ברגלים, וררשינ׳ בספרא ובסיפרי, קדשהו במאכל ובמשתה ובכסות נקייה בפרש׳ אמור אל חכהנים, ומקרא קודש ריום הכיפורים בכסות נקייה ותפילה *), (וכל שאר ימים טובים במאכל ובמשתה ובכסות נקייה ותפילה"0,) ואע״ג דר׳ עקיב׳ בסיפרא (אמור פ׳ י״א) ובגט׳ דירן (ר״ה ל״ב.) דריש ליה למקרא קרש דר״ה לקדושת היום להזכיר בתפילה את יום הוכהן הזה וחותם, הא נמי שמעינ׳ מינה ובכלל קדושת היום היא" ועור בשביעית פ״י (משני ב׳.) ומייתי לה י) B. י — .לצאת ירי הבריות) B.י — .למיקכל עלייתו) M. וסח ישראל ף — Fehlt in M. — י) Fehlt in B. — °) B. — .אמול הלק׳ בא׳ כשבח י) Dem Texte ist Cod. B. zu Grunde gelegt. — ו׳ B. דילאי. — B) W. י — .ובתפילה°) Der eingeklammerte Passus fehlt in W,