Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1877-01-01 · Heft 7 · p. Seite 308

S08 Mardochai Ben Hillel, מקצת הגאונים שכרם רבעי לברו פורין ואחר כך יהיה מותר באכילה, ואין לדבר וה עיקר" וכן פסק ר״י כמ״ר כרם רבעי ולא נטע רבעי בר״פ כיצר טברכין וכרכי ל״ו:)״ הורו מקצת הגאונים שאע״פ שפדה פיחת שנה רביעית או חללו אסיר לאכלן עד שנה החמישית שני ובשנה החמישית תאכלו את פריו, ולית׳ דאין הפסוק מדבר אלא להתיר בשנה החמישית בלא פדיון" גר׳ בפי הקומץ רבה (מנחי ל״א.) תניא א״ר שמעון שזורי פעם אחת נתערב לי טבל בחולין ובאתי ושאלתי את ר׳ טרפון ואמי לי קח מן השוק ועשר עלץ קסבר רוב עמי הארץ מעשרץ והוה ליה מן הפטור על הפטור, ולים׳ ליה לך וקח מן הגוי, קסבר אין קניין לגוי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר והוה ליה מן החייוב על הפטור, איב׳ ראמי א״ל לך וקח מן הגוי קסבר יש קניין לגוי בארץ ישראל.להפקיע מימי והוה ליה מן הפטור על הפטור, ולימי ליה לך וקח מן השוק ועשר עליו קסבר אץ,) רוב עמי הארץ מעשרין a) הן, יהשת׳ כיון רלא איפשיט׳ אם יש קניין לגוי בילט״ם 3) או לא ויש להסתפק עוד אפי׳ לט״ר אין קניין משים רסביר׳ ליה קדשה לעתיד לבא אבל לדידן דקאם׳ לן לא קדשה לדברי הכל יש קניין לגוי לה׳ מ״ם ופטור אפי׳ מדרבנן" והא דפריך בלישג' קט' ולים׳ ליה לך וקח מן הגוי ומשני קסבר אין קניין כוי הייה רהוה מצי למימי משום רלא קדשה לעתיד ופטור לגמרי אלא עריפא קאט׳ דאפי' מן התורה חייש" 1עוד שם׳ קים4) ליה דסכר ר׳ טרפון קדשה לעתיד, א״כ יש להחזר.שלא יפריש משל הגוי על של ישראל או איפכא אע״ג דשניהם דרבנן אסור כמו מן הפטור על החיייוב ומן החיוב על הפטור, דהא הדני בעובדא5) דר' שמעון שוודי דאסור להפרי' מזה על זה אע״ג רשמי *) מ׳׳מ אידי ואידי חייב מררבג', בין א״ת רוב עמי הארץ מעשרין חייב דמאי טדרבג', בין איית אין קניץ לגוי למ״מ שמי רק מררבנ׳ חייב דלא קדשה לעתיר, בכל זה יש להסתפק, וכ״ש לפי מה שפירשתי שאין פיחת הגוי פטורין לגמרי אפי׳ מררכג', והשתי המחמיר להפריש מהן לא יפריש משל ישראל על של הגוי או איפכא, ומטעם זה שפי' רשטא אפיי למ״ר אין קניין לגוי למ׳יט לדידן דלא קדשה לעתיד פטור אפיי מררבנ' נוכל לומר דבשביעית מותר לחרוש י) Fehlt in B. — י> Fehlt in den Mss. — ’) Abbreviatur für: ף — .בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר B. היכש, W. י — ,המה) Fehlt in B. — לי SB.:דאין.