Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1876-01-01 · Heft 12 · p. Seite 511

Schefchet Be>rve»«st^übr^1MÄMltm'K Wirksamkeit. SM MabbinM ft«ev Heit 1«nd2j>as'״ zeitKgeheimniffeder;!BMigerl MÄimwnkoM ׳w»h!re; Motiv ihrer feindseligen?SteKung:-gegE - ׳!knMn^cahersfcharfxir: WürtenullnKcLicht'gozdgLM כתב שכתב החכם הנשיא ר׳ ששת צבי הספרדי ושלחה לחכמי לוניל על אורות הכתב ששלח ר׳ מאיר ו״ל ממדינת טוליטולה בענין תחיח המתים. שמעתי מגי אחד מן החכמים העומרים לפני מלך מרומש מתהלל: אני למדתי חכמה לפני המורה הגדול החכם היהודי אבן עמרם בן עבר אלה משה בלשונם. וזקנו הראשון רבי עובדיה החכם הגדול ז״ל דיק קהל עיר קורטובה זה שמו. וחבריו השומעים, ומשרתיו עמו הרבו להללו ולהתברך בשמו. הנה נמצא מן המתחכמים'או מן"’החכמים גם מחכמינו האמתיים רע״ה בעלי התלמוד אומרים כי תחיית המתים היא שוב הנפש לגוף וכי יש גן עדן■ לשבת בו המפות..וניהנם:להישרף בו הרשעים. " דע באמת כי■ לא אפרו ■ זה ץףק. לף!בטיה׳׳הכסילים::אשר. ■לא יבינו ולא ישכילו ולא יאמינו בי היא׳יבולה״לעטור בלא■ גוף בדבול;•שהם!יודעים ומתאדם. אותו.;;;למען •יבטחו בי! נשמתם תשוב. ■אל . גופם.; .ויהיו נהנין ומתענגין;;;פניו; השכינה;־ בגן■; ■ערן בתענוגים:אשרי׳pi,,להתענג,!פהן<■:; אם לא יחטאו. ■!■-,.;־ ■V.,.;־.־ 0;וחנה; נא! הואלתי;!■לדבר לפניכם;!רמתה! ואנה חותם כתבי להודיעכם■ כי בחיותיבאגדלום!אחרי;אשר המע׳ההיבור.הנקרא ■משגה תורה׳אליהםשמעתי ןאחד;נמשפ0דהם;:.ואין׳!דעוני להופד!שמו שדןיה;טגמגם לומר;!מה ידע והלולא 011וו!.(ואחר3 שאיננו ■מביא• ראיות מדברי חכמי תלמוד לדבריו! •מי; ישמע׳ אליו בתלמוד ובהלכות •ומה לנו אל. ספריו! ואני •השיבותיו. ורביחי עמו :ער אשר הרשעתיוולא יסף עוד לדבר לפניו. ואני ידעת מאז לבבו;ומחשבתו :1מיה:;עס. ׳ בי לפני הגיע ■החבור לאתליח; ספרר חיתה קריאת ההלכות יכל:שבן ■ה^מ1ד-;נ8לא בעיגי׳:יושביה בי ראמות לאניל; הכמות. והשופט ההוא; היה רן -!לחלוקי‘,לרצונו;ואין חולק עליו כי לא היו מרעין אנה נוטה הרק וכולם היו צריכים!לו;!!ובהאותפ י.׳זה םפרי החבור והתבוננו בו•!כל! ■יווזעיה.לשק! הקודש;Om!לחוות 1 ■בנועם?!פדר;!המצות;!:והכתוב• בם? המרע: טהסזסהים:;והחכמות VOMWM;ויעמדו!!על עמרםויכתבו הם»-ים בל;אהד לעצמן;MM להללם Myj»!נקשיה;;באהבתם;ויאםםנ זקנים עם נערים• ובל יודעי. םפר<מהם ללמד ז;ר!לכותיחם!:.ולהבקי.םמשפטיהם;׳;.והנה; רמי היום?• הטבונים דבריהם .ובשוטעם! טעמת&עלי; הריב! לדק; השופט׳ •ידרשו בהם;■ ועד האלהים!: .יבא' דבר;׳שניחם. וםדא(ת׳השוםטים;הראשונים!יאשר!יזה הכפיל אחר טהם־כיבן, נדלה קנאתם