Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1876-01-01 · Heft 10 · p. Seite 416

מלחמתי אמר להם למה באמם אשר איפשר בית' שמתפללין בו עליו,ועלו מלכוחך שלא החרב יתעוך גוים להחריבו אמר להם מי הללו אמר לו כווזיים הללו שעומדים לפניך אמר להם .הרי הם מסורים בידיכם מיד נקבום בעקביהם והלאום בזנבי סוסיהם .והיו מגררין אוהן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גרמים כיון שהגיעו להר גרמים חרשוהו וורעוהו כרשינן כדרך שבקשו לעשות, ביה אלהינו ואותו היום עשאוהו יום טוב. der Megillät Taanit. | ירד ממרכבתו והשתהוה לו אמרו לו מלך גדול כמוהו ישחחוה ליהודי I זה אמר להם דיוקנו של זה אני רואה כשאני יורד במלחמה ונוצח אמר להם למה באתם אמר לו מקום שאנחנו מתפללים עליך ועל מלכותך שלא החרב יחעוך גוים הללו ותתנו להם אמר להם ומי הם הללו אמרו לו הללו הכותיים שעומדים לפניך אמר להם הרי הם מסורים בידכם מה עשו להם נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררץ אותם על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גרמים חרשוהו וורעוהו כרשיגין כדרך שבקשו לעשות לבית אלהינו ובאותו המם שעשאו לו(L : שעשו להם) כך עשאוהו יום טוב: Den klarsten Beweis für die Benutzung beider Talmuds lie- , fett aber folgende Stelle des 12. Kapitels,die in den Ausgaben ' wie folgt lautet: וכותבין בשטר אדר ראשון אלא שכותבץ תניין רבי מסי אומר אין מתבין אלא תניין ר׳ יהודה אומר אדר השני נכתב. Wie die Worte hier stehen, geben sie keinen Sinn. Soviel ist frei- .lich klar, daß es sich darum handelt, ob und wie man in öffent- . lichen Urkunden den Schaltmonat vom eigentlichen Adar unterscheiden soll. Der erste Satz : ״In Urkunden schreibt man אדר ראשון, jedoch schreibt man תניין" ist ganz unverständlich. R. Jose's Worte: ״man schreibt nur תגיין" wollen offenbar sagen, daß nur der zweite Monat (der eigentliche Adar) durch den Beisatz M HW (der erste aber, gar nicht) bezeichnet werde. Worin sich dann I . die, Meinung N. Jehudas: ״der zweite Adar wird geschrieben" I von der des R. Jose unterscheidet, ist nicht einzusehen, man . .mußte, denn annehmen wollen, R. Jehuda meineder zweite s. Mqr sei durch den hebräischen Beisatz השני statt des chaldäischen