Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1875-01-01 · Heft 9 · p. Seite 386

386 Aktenstücke zur Confiscation der jüdischen Schriften in Franks, a. Vl. Namen dieser Procuratoren und ihre Thätigkeit an dem kaiserlichen Hofe, um die Sache todt zu machen. Wir erfahren auch את כל הרעה אשר מצאוגי בעו״ה שלעת הזאת אי אפשר לעשות חילוף או אשראה במרינה הזאת כדי להביא אל ידי טעית להתעסק כרכר הזה כפי הנסן והראוי• ביום ו׳ ה׳ חשון ע״ר לפ״ק כשבאתי לחצר בית אדונינו הקיסר יר״ה מצאוני דל גשפל אני. ולא מצאתי לכל האנשים אשר כתבתם רק לה״ר יצחק מטרישט אשר רכב!יחד הקיסר יר״ה ועטו גיסו ה "ר מושיל יצ״ו ומכל מקום טרחנו והלכנו ה״ר יצחק וגיסו ואני השפל עבדיכם ונחנו קצת ונדרנו קצת ער שהבאנו הדבר לפני אדונינו הקיסר ירייה עצמו ושמע צעקתינו ומכאובינו. ודברנו עם הקיסר ירייה ע״י עצמינו וגם ע״י מושל אחר ממשרתיו אשר מילא את דברינו איך שראה וקרא הקיומים אשר בירי מקיסרים ואפיפיורים הקדומים. הקיסר יר״ה אמר ליתן לנו חשובה. ואיך וסר. נעלמה ממנו. והידיעה קצרה מהביל למיפרט אימתי שיתן לגו תשובה מרוב עסקיו אשר אי אפשר להשיג. ולכן אהובי התחכמו בדבר מה ל;שוח. כי חקרנו ומצאנו באמת שאדונינו הקיסר ירייה הניח לכתוב פחשגן הכתב של המנדאט ברצונו ובדעת מיושבת ויודע הכל מה שכתוב בו. רק החנצלתו אמר לי ה״ר יצחק מ ט ר י ש ט שאין מנתו נל כך להרע כמו שעשה המומר לנו. ושומר ישמור שאריח ישראל. כי יש לחוש כשיצא המומר שישיג כל רצונו חייו כי רוב יועציו מרשיעים מאור. וכשם הסרנטינר השיב לנו כי המומר היה באהלו וצוח וצועק הדין. ואותה הצעקה ובקשה באה לפני אדונינו הקיסר ירייה. וע״כ נתן לו המנדאט הנכונה זהטיושרת בעיניו מאחר שמוטל עליו לסייע לכל העולים לרין. ודברים רבים כאלה ודי מוה. כי סיומא דמלתא שלא יעלה על דעתכם כל יושבי תחת הנשר הגדול דהיינו כל בר ישראל שיצא הדבר הזה מתחת יד מושל אחד או שנים או שהתחילו הדבר הזה בשביל מעט מעות כאשר לקחתי לי כח כשנפרדתי מכם אל יעלה על לבבכם והתחבטו ברבר הוה ושלחו אנשים חכמים ונבונים יותר ממני אשר צרור כספם בירם ותנסו אם אפשר לבטל הרעה כי יש לחוש דחיפוק ח״ו חורבה מניה. וכל אשר חצוו עלי השפל עברכם ברצון אשמע בקולכם. רק טהרו ושלחו איש עתי עם מעות ועשו כאשר מוטל עליכם ואני בוטח בכם. והנה אהובי אחרי כל וה כיום ו׳ י "ב ח ש ו ן ע " ר ל פ " ק שלח מרקגרוף מבארן לבית היהודים בק״ק בערין וביקש שיבואו אליו היהודים לאושפיוכנא להודיע תכלית בקשתם מחמת המומר כי אדונינו הקיסר יר״ה צוה עליו להיות פרקריר שלנו. בכן באתי אצלו ביום ו׳ הנ״ל וחייתי אצלו בערך ג׳ שעות הוא והסופר שלו ואני והניח ליתן לי סופליגאציון באשר תראו בהעתקה ונתחי לו דבר מה על הדבר הזה וכשישיג רצוננו לפי משמעות הזופליגאן אתן לו מיד מאה זהובים לפני טרחו. וכן עשה והטריח עצמו בדבר עד מאור. וגם כן ה״ר יצחק השתדל בגוי אחד אשר אצל הקיסר ירייה ממם ולילה אשר ירצה להוסיף ולדבר על