Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1871-01-01 · Heft 12 · p. Seite 548

548 Bibliographisches zu den ältesten Einleitungen in den Talmud. soph in Alles, auch in das Chaotische, Licht und Zusammen- Hang zu bringen wußte". Zur Ergänzung und Vervollständigung dieser Bemerkung wollen wir auf einige, bisher nicht beachtete bibliographische Fragmente die Aufmerksamkeit der Gelehrte!: richten, da es bei sorgfältigen Nachforschungen leicht möglich lväre, das eine oder andere handschriftliche Werk aufzufinden. Eine Hodegetik des Talmuds, דרכי התלמוד, hat auch der gelehrteste der Gaonen, nämlich Saadia Gaon geschrieben und einige Bruchstücke haben sich davon erhalten. Asulai, der gelehrte Bibliograph in seinem hodegetischen Werke יעיד אדן, Edit. Lemberg 1865, citirt einige Stellen aus dem Darke Hatalniud des Saadia Gaon, u. zwar entnommen aus den ebenfalls Handschriftlichen כללים des R. Bezalel Aschkenasi. S. Asulai Jair Ösen 8v. pn wo es heißt: כחב רבינו סעדיא גאון בכלליו כ״י וקראם דרכי החלטוד וחיברם בלשון ערב והעתזק טשם רבינו בצלאל בכללים שלו, ודיל: צריך אחה לרעת שבין אומרם חנן לאומרם חנן החם רומזים אל הלכה שבאותו פרק או טסכחא, וכשאומרים חנן התם אין מנחם על הלכה שבאותו פרק או טסכתא ולשון התלמוד יאמת זה אם ניצולו הנסחאות מהטעות. Eine zweite Stelle citirt Asulai, dem Folgende!: sich anreihend: כתב ר׳ מעריא צריך אתה לרעת שבקצת מקומות שאמרו תנא רבי ר׳ ישמעאל רמזו בזה אל חורת כהנים ורובם מזולתה ואם חרקרק וה בתלמוד תמצאם לקוחים מתורת כהנים ומזולתם. Eine interessante Erklärung führt endlich Asulai in dem erwähnten Werke 8v. פלינא! an, die wir ebenfalls hier folgen lassen! כתב ר״ם בדרכי התלמוד שחבר בל׳ ערב כל היכא: ראמרינן ופלינא דפי בין בתנאים בין באמוראים על הרוב יצא הנאמר עליו זה רצוני לומר הנפלג עליו מהיותו כהלכה כמ״ש בפי השואל וכוי. Wahrscheinlich hat Saadia auch einen chronologischen Theil seinem דרכי התלמוד angehängt, da ih!n schon dessen Polemik gegen die Karäer diese Nothwendigkeit auflegte. Wir bemerken nur noch, daß die כללים des N. Bezalel Aschkenasi, die Handschriftlich Asulai Vorgelegen und von denen er in יעיר אוון reichen Gebrauch machte, sehr ausführlich und wie dies vom Verfasser der Schitta Mekubezeth nicht anders zu erwarten, sehr lehrreich