Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1871-01-01 · Heft 6 · p. Seite 272

272 Ueber einige Varianten!»es Onkelos. jetzt noch kern Anderer im Interesse der Wissenschaft der Mühe unterzogen, das Fehlende zu ergänzen. Statt dessen ist das Jahnsche Buch dem Schicksale einer unverdienten Vergessenheit anheim gefallen, was mich um so lebhafter zu einer kleinen Nachlese aus demselben anregt, die sich meinerseits indeß blos aus einige inir besonders interessant erscheinende Abweichungen .beschrankt. 2. Buch Mos. 1, 23 כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, hat Jahn statt כל ברא .דיתיליד ליהודאי der meisten Ausgaben des O., דאתיליד״" übereinstimmend mit Pseudojonathan, und der Bedeutung deS ^äjovt. vorbals הןלור entsprechend. Es bezieht sich demnach aus den Zeitpunkt des Vollzuges des königlicher! Befehls היאודה תשליכוהו, nicht aber auf den der Einanation desselben; das Präteritum אתיליד ist daher hier vollkommen gerechtfertigt. Ich erlaube mir auf eine analoge Erklärung im Talmud zu verweisen, s. Berachot f. 38 8. תנו רבנן מה הוא אומר המוציא וכוי ור׳ נחמיה אומר מוציא וכר כי פליגי בהמוציא ,רבנן סכרי המוציא ראפיק משמע רכתיב המוציא לך מיס מצור החלמיש ,ור״נ סבר המוציא רמפיק משמע שני המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים ,ורבנן ההוא הכי קאמר להו קורשא ב״ה לישראל כד מפיקנא לכו עכירנא לכו מלתא כי היכי רירעיתו דאנא הוא ראפיקית יתכון וכוי. Dies ist von N. Nissim b. Reuben in feinem Cvmmeutare zu Nedarim 7, 30 b. verkannt worden, indem dieser dein Textworte הילוד der Sinn des kuturi vindicirt, wodurch das Verständniß der gu. Talmudstelle Ztedarim wesentlich erschivert wird. In der Mischna das. heißt es: הנודר מן הילודים מותר בנולדים;מן הנולדים אסור בילודים ,ר׳ מאיר מתיר אך בילודים. Die tälmudisthe Discnssion erhärtet sodann mit Hinweis auf die beiden Verse שני בניך הנולדים 1) לך. B. Mos. 48, 5) und הנה בן נולד לבית דור יאשיהו שמו (1. B. Könige 13, 2), daß das Particip נולד in der Bibel in der Bedeutung des Präteriti sowohl, als in der des kuturi gebraucht wird. Da indessen bei Gelübden der vulgäre Sprachgebrauch ausschließlich entscheidet, בנדרים הלך אחר לשון בני ארם, so erklärt sich die Meinungsverschiedenheit zwischen den רבנן ünd ר׳ מאיר dadurch, daß Erstere den Gebrauch des לשון מקרא auch in der Umgangssprache aunehmen, daher unter נולדים, auch die bereits Geborenen verstanden werden; Letzterer aber das לשון