Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1870-01-01 · Heft 9 · p. Seite 402

402 Die zweite Uebersetzung des Saadiahnischen Buches die Rede ist, obwol sie, wie es den Anschein hat, eigentlich noch Niemand recht und fest gesehen hat; Niemand wenigstens hat über ihre Anlage, ihre Qualität, ihre Entstehungszeit herzhaften Bescheid gegeben. Kurze, versprengte Bruchstücke derselben tauchen gar häufig als Citate aus den verschiedenen Schriften *) des älteren Mittelalters auf und erregen die Vermuthung, daß dieser Dolmetsch der Saadiahnischen Gedanken einst eine weite und nachhaltige Verbreitung gefunden hatte. Dem letzteren Umstande dürfte es wol zu verdanken sein, daß diese Uebersetzung noch heute auf verschiedenen Bibliotheken wenigstens handschriftlich vorhanden ist; auch unter den Handschriften der hiesigen Staatsbibliothek befindet sich dieselbe und aus dieser sind die folgenden Mittheilungen zusammengesucht. Codex 42 der Hebraica, von beut־ scher Hand mit wechselnder Sorgfalt geschrieben, umschließt folgende Werke: 1) das ספר הקנא von Abigdor Kana, insofern es den ביאור טעמי המצות על ררך הנסתר behandelt; 2) das Buch רורי ונבר׳, welches physikalische Fragen beantwortet, vonLsrvebjab bar Nitronal, wahrscheinlich aus dem Lateinischen übersetzt;^) 612 § ספרדוסיריס (י ff.; אוצר נחמד) ם׳ כתב תמים m S. 58 ff.) von Mose Takn; *ספר המצוץ, (letzteres hat nur eine handschriftliche Existenz); ס׳ מלחמות חי von Jakob ben Reuben (אוצר נחמד I S. 117). Wo jedoch diese Uebersetzung angeführt wird, erscheint f i e i m m e r sehr gekürzt und z u g e f ch n i t t e n. ף In diesem nur handschriftlich vorhandenen Buche fragt der Enkel und der Großvater antwortet. Es zerfällt in 62 Kapitel verschiedener Größe, von denen aber auch das größte nur mäßigen Umfang zeigt. Die erste Frage lautet 1 למה כשהאיש נופל במים צלול הוא כעופרת ובשמרת הוא צוף על המים ,כי היפך הדבר; zur vierten; ילמד, הי־תרץ מזדעזע ist am Schluß bemerkt: ואני ברכיה מצי־תתי כספר החככם ו־תבן עזר וכספר פרחון על "המביט לארץ ותרעד" כי אוצרורת הרוח בקרב הארץ ושכם יצאו לכל העולכם וכשתהיה הו־תדמה רכה יצאו בנחת וו־תיד והוו־■* שני ואיד יעלח מן הו-תרץ להעשורת עבים ונהפך למיכם וכשתהידת האדמד־ז יבשה וקשרת וחזקדת יצו־ת דתרוח בחוזק ומרעיד הז־תרץ והו*-* סימן ללבני מקנכם ונוליכם ממקומם ותחלף המלכות. Zur neunten Frage wird die Fabel erzählt von rusticus exspectat, dem defluat amnis und der rusticns mit כפרי übersetzt. Zur zehnten Frage: על הכחליכם ההולכים אל היבם למה ל^־ת ימעמו wird Jbn Esra angeführt. Am Schluffe dieser Frage und vor dem Anfänge ber elften heißt es: כאן מתחיל ספר השאלות ככד לדוד. *־־תני ברחידה בר נטרונאי לחצוני רעיוני אשנס מותני להעתיק אלה הדברים בלשון עברית בי מצאתי במכתב של גויסאשר העתיקוכם מן העברייבם ובכם