Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1868-01-01 · Heft 7 · p. Seite 275

Analekten. 276 welche den יי( נסך betreffen, nämlich § 382 und 618 S. 78b (der eigentlich als § 621 bezeichnet sein sollte), aus denen ich hier die wesentlichsten Varianten mittheilen will. s. 38 d Zeile 14 statt 1 ואילו ריוחנן בפסהif׳s ראילו ר' י' המץ בפסה, Zeile 15 statt והכא פוסק lies ורבא פוסק und das folgende דרבא!st zu streichen, Zeile 23 statt כדסמיך lies יברפסקי Zeile 24 statt בה׳ פסוקות 1168 בהלכות ההויקות- Zeile 25 hinter בס׳ fehlt ובמאה, Zeile 26 hinter היתד fehlt הבא, Zeile 30 hinter ראיה! fehlt לדבריו, Zeile 32 statt בתר lies גבי> Zeile 40 hinter סתס heisst es foigendermassen: הלא הבי קאמר דבטילה י מסבת ביצה אמר ר' אושעיא גבי ר׳ אבא דאמר מי שנתערב לו קב המק בוי שפיר עביר ראהיכו עליה רמאי שנא הטין בשעורין דלא ^מר מין 1כשאינו מינו בטל הטין בהטין נמי לד יהוהה לא בטל־1 לרבנן בטיד מכלל דהלכתא הכי ולדגי אהיכו עליה ובו'׳ Zeile 21 von unten statt על סתם lies וכל סתם, Zeile 19 von unten statt חכמי אפריקא lies חכמי נרבוגא, Zeile '17 von unten statt ומלתא דרבנן lies ומלתא ררבא, Zeile 13 von unten ist hinter בבבא מציעא ru ergänzen: המעשר שני שאינו בטל ברוב הואיל ויש לו מתירין טבל נמי אמאי בטל אפילו שלא במינו ונראה לי כי היכי דמוקמ' בבבא מציעא ובו'• < Zeile 11 von unten statt טבל בר lies נסי, Zeile 9 von unten statt במין שלא lies במינו ושלא, Zeile 2 von unten statt ר אנו לא סילי lies ראבולהו מולו> Zeile 1 von unten statt ראיות אלו לסי סברת ופסקת lies הדברים לפי שפירשתי לפי דעתי ופסקתי 8. 39a Zeile 1 von oben statt ומצאתי lies ולא מצאתי, Zeile 4 statt אמר רב hes א רבא und בפסה hinter הסץ ist zu streichen, ebenso שלא בזמנו in Zeile 6. Zeile 9 hinter אמו פעו fehlt עןלא בזמנו und Zeile 10 heisst es: שלא בזמנו אטו מינו לא גזר ושמואל אמר המץ בזמנו במינו אסור שלא במינו מותר שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר בזמנו במינו אסור שמואל לטעמיה ררב ושמואל ראמרי תרוויהו כל איסורין שבתורה במינו במשהו שלא במינו בנותן טעכס שאינו מינו אטו מינו לא גור, שלא בומנו בין במינו בין שלא במינו במשהו שלא במינו בנותן טעם מותר, המץ בפסח בין במינו בין שלא במינו אפור בנותן טעם ד יוחנן לטעמיה דד יוחנן ודי שמעון בן לקיש ראמרי תרוויהו כל איסורין שבתורה בין במינו בין שלא במינו בנותן טעם שלא בזמני בין במינו בין שלא במינו מותר כד שמעו! אמר והלכתא חמץ בזמנו וכד.