Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 12 (1863)
- Issue
- Heft 3
- Article
- Commentar des Salomon Parchon zu Jesaia
- Date
- 1863-01-01
- Page
- Seite 110 (sequence 3)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 58% known words query
- IRI
…/2829132-2829290-2829294-2859425--07561-2859491- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
110 Commentar des Hai. Parchon zu Jesaia. וגם ר״ז״ל קראו המלאכים בזה הלשון לרום גדולתם באמרם אראלים ומצוקים אחוו בארון הקודש נצהו אראלים את המצוקים על בגי אדם החשובים והגדולים כמו שכתוב כי ליי׳י מצוקי ארץ ועליהם מתקיימת תבל. ויש מפרשים אראלים טלה מורכבת אראה להם לישראל צרות ויצעקו הוצה ומלאכי שלום שהיו באין בדברי שלום מר יבכיוןכי גשמו מפלות. ור׳ אברהם בן עזרא ז״ל פי' כי הוא ירושלים כי כן נקראת הוי אריאל אריאל והטעם כאשר ידאו אראלם הרום או יצעקו חוצה: נס) החפיר, הפוך מן חרפה. לבנון, מקום ארזים ואילנות גבוהים. קמל, נכרח. היה השרון, פי' בו ארץ אישור ומקום דשן וכן ועל הבקר הרועים בשרון. כערבה, מדבר וכן אשר שמתי ערבה ביתו. ונוער בשן, מלשון וינערו רשעים ממנה ופי׳ נוער פידותיו ותבואורדז כמו נוער כפיו נערתי חצני: (יא) חה־ו, לשון הרה. חשש, הקש הרק והגבבא: (יב) כסוחים, כרותים יחרגו׳ לא תזמור לא תכסח: (יד) מי יגור לנו, לשון יגורו בך ופי׳ מי יעמוד בעדנו להציל מאש אוכלה: (טו) בבצע טעשקות, בהמרת העושק. אוטם, כמו סותם וכן ועוצם: (טז) מצרות, לשון מגדלים גבוהים מלשון סלעי ומצודתי. מימיו נאמנים, מקדימים ונהגים תמיר ואינם נפסקים: (יה) לבך יהגה אימה, כלו' א״ע״ס שכבר בא מלך המשיח עדיין הירא ותפחד ממלכי האומות שהיו סיפרים ושוקלים הכסף שהיו לוקחים מס מישראל: (יט) נועז, חזק: (כ) חוה, ראר־ז. טועדינו, בירת הועד. עמקי שפה. שלא יגיעו אל־י דברת השפה. אהל בל יצען, סי׳ בל יעחק ור׳ יוסף קמחי ז״ל פי׳ ששרשו יצ״ע והנ״ון נוספות ופי׳ אהל שלא יורד ולא יהיה מצע לעולם אלא לעולם יהא פרוש. בל־1 יצען, בל־1 יסע יתשון נסיעה וטלטול: (כא) רחבי ידיכם, מקומות. אני שיט, אניח והיא הספיגה. שיט, פי׳ שמשליכים אותם במשוטים ועניין השיטה ראמאר בלע׳. וציר (צ״ל וצי) אדיר, ספינה וכן וצים מיד כתים: (כב) י״י מחוקקנו, שנתן לגו החוקיבש וכן ומחוקק מבין רגליו חלקת מחוקק הוא המושל שמשים החקים בארצו: וכי.) נטשו חבליך, פי׳ עזבו החבלים. בל יחזקו כן תרגם, לא יחזקו חוזק טוב תרנם התורן שלהם הוא העץ הגבוה בספינה שמשימין בו הנם ארברי בלע'. עד שלל, חסד וי״ו החבור והראוי עד ושלל כמו שמש ירח וסי׳ עדאה ושלל מעניין יאכל ער והרגו׳ שלל עדאה והוא כפול לשון: (כר) נשוא פנים (צ״ל נשוא עון) מלשון שא נא חטאתי: (Kortöeizurcg folgt.)