Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1863-01-01 · Heft 2 · p. Seite 71

Anale.kten. 71 וטוב והמהו בל׳צון הערב *מאס' למספוא הבהמה גקי וטוב המצה בנקודה על הצדי וה״י בצל פטיבב. אשר זורה בדהה ובמזהה, לימון פיזור כמו וזיריהיט לכל הארצות, רהתפאלא בלע': (כ״ה) פלגיב, בדרבי בלע'. יבלי מיב, כבזו פלגי טיב וכן ועל יובל ישלה ׳מרשיו והוא אסיפת המים במקום אהד ופי' פלג סיב: <כ״ו1 הבוש, עניין ההבושית: (כ״ה) ער צוא־ יהצה, כמו אשיר הצה משה והצית אה המלקות כלו׳ יחלק הגוף כי עד הצואה יהיה מכובה באותן המיס ומן הצואר ולמעלה יהיה מגולה כמו ימאס' עד צואה יגיע והוא משל על השתתת מלך אשור כל הא־ץ להיות נשיהתת כלה כמו הבא עד צואהו במיב שהוא קרוב להיות טובע ועניין זה מדבר על המכה •מהכת מלאך י״י במתנה אשור. להנפה גרב בנפת שיוא. לימון תנופה ורז״ל קראו לכברה נפה. רבן, פרין בלע׳ והוא שמשימין אוהו בפי הבהמות להנהיגה כרצון הרוכב עליה וכן בכפיד רכנו מי יבא: וכ״ט) ד־זהקדש,.הג, עניין הזמנה מל־יישדן קדשו עלי— לפרשו מלשון קדו v רה כ ן מלהטת, הקהיישי קהוא, שמקרה טהה כלילה לכב שי בו פנהריב וסיעתו יהיה קרמיליש וי"! הלול בהליל, כלי זמה והוא אב יהד!היי, וי ד ד ההד וכן 1 עניין ירידה או הגייה ור מרנגון. יהת, ישב־ (ל״א) נקרות והוא עניין פזר: : והוא ד כמו בהול: בשיודוק יכוה: (ל״ג) מאתמול, א אש גו תפתה, הו יקומב. וכן ואתמול עמי לאויב על גבי מדורת בשבת פוגר בלע': (.l'olyt ״Furlsot nni) מלימון חז״ל מעמיד Analcktcn. Zum Mischnatexk Die Mischnn zeigt, vergleicht man den Text im babylonisehen Talmud, im jerusaleuiiseheu Talmud und in der Mischnaausgabe (Mischnajot) zusammen, vielfach{! und oft nicht unvvescntlichc Varianten, Dieses tritt namentlich in den Ordnungen SeraYm und Taharot hervor, denen, da sie mit geringen Ausnahmen — Berachot und Nidda — keinen Talmudconnnentar haben, das Studium sich von jeher weniger zuwandte. Ich habe im ersten Theile meiner ״Ilodegetik zur ^liselma" die meisten