Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1863-01-01 · Heft 2 · p. Seite 65

Commentar des Sal. Pärchen -zu Jesaia. 05 מפיח: כמו נחר שריפד־־ז :ן הרו, עניין > by (ו) (ה) הנפדה, עניין רשע. ערבה , חרגו' של צעקה. (י״א) צוחה עניין מהירות וש־ישו מיד: (ט) יימד, כריתה ושבירה: זית עניין : (י״ג) כנוקף כלו׳ תמכה: , מלימון ערב כל שסהר, כשדים פי׳ אור אבל רז״ל י אור רעדים! בעמקים ויכן :ן כאורים, פי׳ (ט״ו) על < הארץ. ׳ מקצות חאייץ, פי (ט״ז) מכנף: מלשון אש: מלשון אשר אור לו בציון שבצרה מפני טלה זעירה הטעם מלעיל ל־ רזי לי, כמו הוד. רזי צבי לצדיק י שיגלו הוא אל כל רו ואמר הנביא סוד רזון ויש מפרשי׳ מלשון ,r והוא לימון כל יושבי הא־־ץ: (י״ו>ופהח, הפ־חה ו׳מוהה. ופה, לאי״ןבלע״ז וכן חפה נ::-: (י״ט) פור התפוררה, עניין רצוץ ושבח וכן אתה פוחדת בערוך ירם, שלו הייתי רפרפרני: (כ) והתנודדה כמלונה, פי׳ ינוח כבכי־־, השוט־ שילין בח כלילו־ת ולפיכך נקראת מלונה כי אינה לדירה (כ״א) שילון בה הלילה: (כ״ב) ואוספו אספה אסי־, יתקבצו קבוץ אסודיב בבור: <ב״ג> והפרה, הפוך סן הרפה: כה ■* (א) אמונה אומן, תחסר ו״ו החבור כמו שמש ירח עמד זבולה ופי׳ קיום וקידם וכפל המלות לרוב הקיום ואט־ כשיראה הנביא העתידות וחטוב שייבא ליש־,־־אל לעתיד לבוא והרע לאומות העולם כמו שאכד למעלה והפרח חלבנה ובושה החמה כי מידך י״י צבאות על ירושלים: ונגד זקניו כבוד אמר ה נכי» ארוממך ואודה שימך כי תעישה אלה הנפלאות והעצות שהנחת מרחוק נתקיימו כלו׳ הדברים הטובים ש־חבמהת ליש־אל על יחי נביאך וה ימים רבים רומן רחוק יש להם קיום נדול: נב) לנל, נל של אבנים: (ד) כזרם קיר, פי׳ כורם מיש המפיל הקיר, וזרם שפיכת המים במרוצה: (ח) בציון, לשון ציה. •מאון כמו המייה. זמיר עריצים יענה, פי׳ הזמיר והתענוג שמתענניבם בו העריצים יכניע אותם מלשון לענות מפני ויש מפרשים זמיר ענין כריתה מלשון לא תזמור כלי׳ הכריתה שתנא מאת י״י יכניע הע־יצים: <ו> שמנים לימון דימן ושמן או לשון שמן זית. ממוהייב, כעלי מוח או S׳®7 ומהרה י״י. מזוקקיבש, כמו מזוקק שבעתים: <ז) ובלע, עניין השהתה. פני הלוט הלוט, ה־א־מון שים והשני פעול ועניין הכתה וכסוי הם וכן לוטרה בשסלדה. והמכבד־! הנסוכה, עניין הסחה והככוי ודש״י ז״ל פירש לשון נסיכות ושררה וכן אמה והמסכה צרה כהתבנס וכן כי נסך עליכם י״י תה תרדמה: (ה) ומר,ה, לשון קינוח וכן כאשר ימחה את ידו בצל־יהת: (י) כהדוש, מקור בשורק והו»?דישון דיש. מהבן, תבן. מדמנה, דזטן: (י״א) השוהה לשהות, עניין שיטה על פני המים נראה בלע' וכן אשחה בכל לילה ממתי. ארבוה, אצילי הידים ר״ל באשר יפרש השוחה לשחות שישפיל גאותו עם אויבות ידיו, כי כה השוחה באצילות הידים ובא