Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1862-10-01 · Heft 10 (Oktober 1862) · p. Seite 391

Commentar des Sal. Parchön zu Jesaia. 891 Jahrh.) die gewichtige welthistorische Bedeutung des Christenthums und des Islams nicht nur nicht verkenne, sondern auch den moralischen Grundsätzen, wie sie zum Theil in den Urkunden des Christenthums ausgesprochen sind, volle Gerechtigkeit angedeihen lasse, und (wie dies ein berühmter und frommer jüdischer Gelehrter des 18. Jahrh., Rabbi Jakob Emden, in seinem Buche ״Schimusch‘6 schon äusserte) nur sehnlich wünsche, dass die Bekenner des Christenthums jene schönen und milden Grundsätze seines Stifters auch gegen meine Glaubensgenossen stets beobachtet hätten und wenigstens ferner beobachten mögen, sowie dass sie die Lehren des Judenthums, welche die Wurzel und der Lebenskeim der gesammten christlichen Anschauung sind, nicht mit jener Oberflächlichkeit und Lieblosigkeifc beurtheilen möchten, wie dies heutzutage leider nicht selten vorkommt, wo man ״gut christlich" oder ״recht freisinnig und human'6 zu sein wähnt, wenn man gegen Juden und Judenthum zu Felde ziehet! (Fortsetzung folgt;) Commentar des Salomon Parchon zu Jesaia. (Fortsetzung.) (ג) (ב) וקוסם, יורע במלאכה שעתידה להיות פי, שתוריהו בעתירות. (ג) ונשוא פנים, נכבדי והכבם הרשיכם, בפלס חכמיכם והוא עניין מחשבה מלשון אל תחרוש על רעך רעה, וכן והורש רע. ונבון לחש. נבון העצר, והוא מלשון יתלחשו, כי עבריו מתלחשים. (ד) ותעלולים ימשלו בכם, מלשון עולל ויונק. (ה) י ונגעו העבם, לשון נגישה ולחץ. ירהבו הנער מקן, יתהוקו ויתגאו וכן ורהבם עמל ואון שפי׳ התוקף שלהם הבל הוא כי במהרה גו• והנקלה בנכבד, מלשון קלון. (ן) ישא ביוכם ההוא, עניין שבועה מלשון לא תשא את שם אלהיך. חובש, ענינו מושל לפי שהמושל חובש ואוסר העוברים עלמצותו. (ת) למרות, משפטו להמרורת וכן למחרת עליון בציה. (ט) הכררת פגיהים, יש מפרשי' לשון עוות כמו תהכרו לי. ענתה בם, מלשון לא תענה ברעך. nS כחדו, עניין העלמה♦ (י) אמרו צדיק, בלומ׳ דברו עליו כי טוב ענינו, ויש אומי מלשון יתאמרו כל פועלי און שפי׳ יתחממו ויתגאו-