Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1860-01-01 · Heft 2 · p. Seite 64

64 Wissenschaftlich« Aussatz«. ספר אליהו בבי בניסן (.1 בתמוז)5) מלך.עולה מים ומזיע אח העולם. — ובאותו היום צער ומלחמה כנגד ישראל, ובחודש אב בו ביום אשר ספדו על נחמיה ישמחו בו שטחה גדולה — ויצא משיח ה' וכל ישראל אחריו — כי יעלה הקב״ה על הר הלחים ובו' (im B. Zerubabel). בד באלול משיח בא ויביך. שמו ובאותו היום יורד גבריאל מתשע שעות ער עשר ומשחית את העולם תשעים ושנים אלף. בכייה בתשרי גלות שניה שבנהר סבטיון יוצאה בי״ז אלף ונהרגין (.I ונשארין) מהם כ׳ איש ונשים ט״ו, בכי׳ מרחשון יזדעזע העולם וירעשו שמים וארץ. יד בכסליו יעמדו כל ישראל בתפלה וזעקה לפני אביהם שבשמים ובו באוחו היום תרד חרב ותפול באומות העולם וכוי, ק ל י ר י חודש תמוז זעם ועברה בכל תמצא ■ ומלך מבלעדי שמים יצא חוסן ימסטין יאמר לו צא ורוח והצלה לטעוטים תצא. חורש אב טהור י עט בגרי נקמתו והר הזהים יבקע מגערתו יצא משיח בגדולתו וכוי. אלול כשרון יכריז בו בן שאלתיאל וירדו מיכאל וגבריאל לערוך מלחמות נקמת אל ולא ישאירו אחד מאויבי ישראל. תשרי מהמות וסכסוך יהיו בכל גוי — — ויאמרו לכו ונכחידם מגוי לבזוה נפש למתעב גוי. מרחשון סער יהיה בגלות ראשונה ובו למדבר תצא שושנה וכוי. כסליו פתאום חפול חרב לזשמים ורם ערלים יהלך כנחלי מים וכוי. .5) Die Emendatton rechtfertigt sich dadurch, daß vorher mitgetheilt wird, am 22. Nissan, werden die ersten Exulanten von Babylon ausbrechen, so kann Israel doch nicht am 20 desselben Monats Leid treffen. Der Körrig, ״der vom Meere aufsteigt", bedeutet hier Armilaos, der Antimesstas, der vorher geschildert wird: מלך פחות שבמלכים בן שפחה ג גיר. 0') עולה לקראתו ט ן הים ואלי «־.׳ו אותותיו — פגיו ארוכות בין עיגיו וקומתו גבוהה מאוד וכפות רגליו כבוד.ין ושוקיו דקים . Unter dem: מלך מבלעדי שמיס verstehet Kaliri ebenfalls Armilaos, und deutet ihn an durch das Wort: מסטין. So heißt es von Armilaos in אותות המשיח: Nehemia, der sterbliche Messias, werde zu Armilaos sagen: לא אלה אתה אלא ששן אתה (sä. 6onsi. p 3). Eben so in תפלת ר״ש בן יוהי (Jelltnek IV, 125). — An der verschiedenen Schilderung des Armilaos kann man erkennen, ob der Vers, der betreffenden Apokalypse ein Asiate oder Europäer war. Die asiatischeu Productioneu schildern ihn als kahlköpfig (ראשוקרח), die europäischen dagegen als Rothkopf mit Fuchshaar. So z. B. Zerubabel: ארמילום בן האבן שער ראשו צבוע (sei. Const, Ende); No. 5: שער ראשו אדום נוהב (bei Jell. IV, 124); אותות המשיח (bei I. Il, tiv): ושער ראשו כצבע והב.