Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1858-01-01 · Heft 9 · p. Seite 357

2tfii|c1\|dn\ftIkIk Äufsä 130. »57 חההית ׳צל ־יחיים קיצה והעליונה רכה ממגד.. דץ טיצאתו יו.ורו אלים , כ׳צחוא דוק;*' אח ראיצו מן ההחוט מתייראים הגיבורים והחוק־" מטס־ בין דגים כין •צאר ב־יוה. ס׳צב־ים יתחטאו, מיצברי ים, חב גלי הים יההמדו ממקומם, ויורדים לחב למקום הב גוו , וממלאים את הגומא. יתחטאו, ל׳צון הביון, כמו ואל ד,׳צערה ולא יחטיא. |יה) מ׳ציגהו חרב בלי תקום , גיבור המ׳ציגהו להלחם בו כחרב, לא יתקיים חרבו כי ישבינה. חגית מבע ושרייה, וכן כל כלי המלחמה שביד המשיג יתקיימו (צ״ל לא יתקיימו) ולא יעמדו לס;יו של לויתן. מבע, יש לומר שהוא אחד מכלי המלחמה כמו הגיח חרב ושריון, ויש לוס־ מסע דוגמת אבן שלימה מבע, ווה פת׳ חגיה מסע חגיה שהוא גדול ואיגו גוה לטלטל כל כך מפגי שהוא חוק וגדול מאד בעיניץ •צג' בגלית הפלשתי ועץ הגיהו כמנור אורגים ולהבת הגותו ש׳צ מאוח ׳צקלים ב־ול. (כא) תותח, פתרונו לפי עיגייגו שים כלי ויין. (כב) תחתיו חדורי חרש, במקום חנייתו, ויש תחתיו וחדורי הדש, י כי סגפודין יצלו אש־ תחתיו בבטנו מאי־ור. ומו־יחות כשמש, הדורי כמו חרב הדה שיחיא לטושה, על ׳צב כך קורא לוחיו־י הדורי. ח־כ, שמש, במו האומר לחרב לא יזרח. ירפד חרוץ עי1י טיט, פת׳ תחתיו מקום משכבו, מתוקן בזהב עלי טיט . הטיט והחול מלמטה והזהב מלמעלה . ירפד לשון תיקון כמו רפדתו וחב, וכן ־פרת• יצועי. (בג) ירתיח כביד מצולה, כבי־ קטן גפוה, שמעלה מהרה רתיחות, תכופות רצופות כך הוא מרתיח את המצולה שהיא גדולה ועמקה, ים ישים במרקחה, ככז־קחת ריקוח בשמים ש היא מעורבת כמו כן ישים ויעי־יב את חים. (כד) אחריו יאיר גהיב, אחרי שאיחו שהוא עומד וזוקף קומתו יאיר נתיב בו ביום מוי וו. יחשוב 'תחום ליציבה אין תהום חשוב לפניו לכלום, זהו פשוטו, ומדרשו כשהוא שותה סן התהום אינו חוור לא־תנו כל ׳צבעים יצגה., (כד) אין על עפר משלו, המם גנקדה בהסף קמץ, לפיכך משלו ׳צם דבר הוא, ופת' אין על עפ־ שיש לו ממשלח כממ׳צלתו. העשוי לבלי חת, פת' לבלי מורא. (כו) את כל גבוה ידאה, כל הגבוהים שבעולם הוא רואה תחתיו ובן מנהג העולם אשר אוהו העומד למעלה רואה את התחתון יותר מטח שרואה תחתון את העליון, אין לתחתון גבורה ונצחו!* נגד העליון, ולויתן רואה את כל הגבוהים וחוקים שבעולם לוט־ שאין לחם בח וגבורה כנגדו. הוא מלך על כל בני שחץ, טילה כפולה, אה כל גבוה הוא ידאה, הוא סלך על על כל בני גסות אשר בראותו בעולמי אשר אין להם כגגדו ממשלה ושרדה והיאך גשאך לבך לשאת ראש לפניי להתווכח כנגדי, כי אני עושה כל הנפלאות האלה. (סב) (א) ויען איוב את י״י. (ב, ג) ידעתי כי כל תוכל ולא יבצר ממך סוימה, מי זה מעלים עיצה במילין בלי דעת, לכן הגרתי ולא אבין, סח׳ מה שאמרח טי־ זה