Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1858-01-01 · Heft 9 · p. Seite 355

Wi ffenfchaf 11 id)c Au ffii ffc. B55 ב׳צתייה אהה, יכסה כי יגיה ירדן אל פ־הו, פת' בדני זה הוא בטוח ואין לו יצום כפק •ג־ כגם •א ה אהת ימשיך ירד! אל פיהו, יגיה, ל־צון המ׳צכה, כמו והאויב מגיה ממקומו, *צפה׳ מויצך ממקומו. (כד) בעיניו יקהנו, במוק־צים ינקוב אף, פה׳ כלום יש גיבור בעולם שיעמוד לפניו דקהנו או במוקשים ינקוב אפו, מוקשים, כלי של ציידים ללחוץ ולדהוק אה דחייה לאה־ שנפלה בפה ליהן אוהדי בחיריה. (כה) המשוך ליויחן בחכה, כלום אהה יכול לימשך ליויהן בחכה ולהשקיע הבל בתוך לשונו. (בו) אגמון, הוא כפוף כמו כיפה ואגמון ועשוי יצל בדול לצוד בו דגים. הה׳צים, אם היציב אגמון באפו להוציאו מן המים, ובחוח כלי יצל ציידי דגים. (כו) ד־בה (צ״ל הידבה) אליך החנונים, פת' כלום הוא צריך לה־בות אליך החנונים שלא העלהו מתוך מימיו. (כה) היכרות ברית עמך שיהא נשמע לך או מכוחך חקהנו לעבד עולם. (בם) דת׳צהק בו, אם תיצהק בו ותטייל בו כאילו הוא ציפור קטן כשם שאני מטייל בו, דכה׳ לידתן זה יצרהה ליצחק בו, ואם הקיצדנו לצורך נעריך, שישחקו בו נעריך הקטנים. (ל) יכ־ו עליו חברים, כלום יכ־ו ויחכימו עליו חב־ים ומכשפים לצוד אותו ולדוציאו מן דמים על ירי מכשפות יציחצוהו ויחלקוהו בין הורים לטוב־ו כשם ׳צערצין ציידי הים שצדין הדגים הגדולים בחכמתם ובאין הגרים וקורין (צ״ל וקויין> טסנו. יכרו, לשון כורה ׳צרחה, חב־ים, כמו וחוב־ הבד כנענים, תגרים. (לא) התמלא במוכת עורו, פת׳ התמלא ביתך בעו־ו, המם כך את ביצרו. ובצלצל דגים ראשו, או כלום אתה יכול לצוד אה ראשו במצודות דגים, זהו פשוטו, ומדריצו ידוע. צלצל דגים, אחד מכלי אומנות ש הדייגים מכים אותם בחב את הדגים, והורגים אותם בתוך יהדותם. (לב) שים עליו כפך זכור מלחמה אל הוכף, פה׳ אין צריך לום־ שחתגר בו מלחמה והצודינו שדבר זד אי איפשר, אלא אם אחה מיצים עליו כפיך ולא הומיף עוד מלחמה אחרת, שאותה יצעד תמות. ( מא) (א) הן תוחלתו נכזבה הגם אל מראיו יוטל, פתי מעתה דברים קל וחוטר, הן תוחלת דו נכזבה, שאם אתה מוהיל ומקוה לשום עליו כפיך אפי׳ מאחריו אין תוחלת זו תוחלת דבר שאיפשר הוא ומה מאחריו ומגבו אי אהה יכול לגעת בו ותוחלת בו אבודה היא תוחלת שאל מראיו יוטל חץ חנית או חרב להכות בו ולהמיתו על אחת כמה וכמה שתוחלת זו נכזבה, אל מדאיו, פת׳ בפניו. (ב) לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפניו יחיצב, פת׳ אין אכזר וגיבור ועריץ־בעולם יעוררנו למקומו, להקימו, ומעתה דברים קל וחומר, אם בברית אחת שבראתי בעולמי, אין גבור בעולם שיחיצב לפניו, על אחת כמה וכמה מי הוא הגבור שיתיצב לפניי. (ג) מי הקדימני ואשלם, מי הקדים את פגי בדורון או בשום עבדות ׳צאני עתיד לשלם לו שכרו שלא הקדמתי אותו תתלה, והלא כל מה שיש בעולם תחת כל השמים לי הוא נמצא שאם