Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1858-01-01 · Heft 9 · p. Seite 354

354 Wissenschaftliche Aussätze. (ט) (א) ויען ,־.' אד. איוב. (נ) ־רוב עט ׳טרי יכו־, ליטון מוט־ ותוכחה ונד. פד./ המקרא טי ׳טרצה ל־־ב עט •טדי עד ע טיט ו יבא ע טיט י ו ויהווטח עסו. מוביח אלוה יע::ד, יבוא עכיטיו ויביא את שאילוהיו ־-טיטאלו. (ו., ד) ויען ד' אח איוב (צ״ל איוב את יי") דן קלותי מה איטיב־ לדעת את בל איטר שאלתני ואיטיבך . (ד) אחה דיב־תי, פח' מד שריב־תי אחת היא, על כן אמ״הי ר.ט ו־׳טע הוא מכלה, לא יענד עוד, ושהים יטאמדתי אך •טתיט אל העיט עמד־ לא אוטי־ לדבד. (ו, ז, ח, מ) ויען ד׳ אה איוב מ: חטע־ח, אז־ גא בגב־ חלציך איטאלך ודודיעיני, האף הפד מ־טפמי ה־׳טיעני למען אצדק (צ״ל הצדק), ואט ז־וע כאל לך, אין לך אדט בא לדריציע ולעוות דין יטדן אח ח ביד ו אלא גדול במוחו בחבטה וביטולה בידו לעיטור. מיטפט, ואחד בלוט ל־וע ע כ •יד ר^י— גי״יתיי תך1 k י 'ין י ✓ 11 « -י ׳*--k - ׳* ✓ - t ־- ׳ כ א ענרוא נזרעים, רכה׳ ירעב מ״צנדב י״י ועליון ילן קולו, .טי •ציפט ביצ־־ ור'״ ^צייצ^וט ns ך י'*ים י״^צב *בא'י י 4 ן •^ין ן *יד- י?»י "v ו® יייוי״״® ושריי׳ י-ריר®■ v®■ ■*®■'ד4■ ריו^י-®«** ® «> י® «':"®“י ®י חי י־«•״r י ך® •יי ן 1 ו«ו «1 , t; «J , I ( m — ר« » — 1—• , . I I י « 1 | * י-* •י— י * •“ ׳** j י —* «> 1 לה״צפיל כיל גאל ב*צכ 4בא־ד ערכך י״י כולך גאול לכ4צ 9 :לו! ארך, יבול להפץ עב־וה אפך ו־אד טל גאד והיטפילדו, ודדוך דיטע־ט תחיתט, סח׳ במק ומט. (יד) וגט אני אידך בי הו־ט־ע לך ימינך, פח' ריייי—סי י*ח ס®י סיי־י — י־®־!־^ -יי‘®יר ""רילו ו.'י" ״/*fc'v tfe w0 ן י •| J I mm I . ׳4m' W* I •»' »r ) *־״»'‘יי* * I » ןי p י'•*■» 40 m עחטד אני אודה לדב־־ך ■טיפה אהד ע׳ייטד *צאתה בא לספ־ מ־טפט. (טו) הנד נא בדמות איט־ עיטיהי.עמך, פה׳ לדיטווח כוחך וגבורתך איו צריך לומר ׳טאין ז־וע כאל לך ולא בקול כמוהו ה־עט, ולא בבל גבורות האמורות בעיניין אינך ־טווה לו, אלא אפילו בדמות איטר עשיתי עמך, צא גא את־ והלהט בו ונדאד. אט אהה יבול לעמוד לפניו, כלום בעיניו יק ח נו, במוקשים ינקוב אפו, ואם בבהמות אשד עיטיחי עמך שהציר בבקי יאבל, ואם רעב ואין בה אי אהד יבול להלחם ולריב עמו, עימי אשר נתתי בו כה על אהה במה ובמה שאין אתה יכול לריב. (טס הנה נא כוחו במתניו, חזק מהנים הוא. ואונו בשייר בטנו, בפל מילה. (יו) יחפוץ, במו יחפוז, מתקשח, ובן בלשון הבמי' דהפיזא כי איפתא, קיצה בעץ, גידי פחדיו ישותו, פת' גירי מבושיו עבים בשריגים, פחדיו בצים, בסו מהוה אשך, דמה־, מריס פהדין. (יה) עצמיו אפיקי נחושה, פת׳ עצמיו קשיט בחתיכות של נחושת, כמטיל ברזל, במשאו׳ של ברזל. (ים) ראשית דרכי אל, מב־אשיה נב־א ראש לכל הבהמות, העושו הק״בה בעצמו ישחטנו. (כ) כי בול הריב ישאו לו, הרים נושאים יבול כמו אובל. (טב) צ א לים צללו, צאלים צל אילנות, ואותו צל של סתר, קנה וביצה שהוא שוכב שם מאילנות הרבה. (כג) הן יעשוק נהר לא יחפוז, פתי הנה הוא עושק וגוזל את הנהר ושוחחו כולו, ולא יחפוז, איני ממהר לשהותו ושותה בנחת שותה נהר