Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1858-01-01 · Heft 9 · p. Seite 346

34G Wisse» f di a fl licht A u fsä tzc ביוסדי ארץ, יבא נא רנד על מה אדניה;־־וטבעו, :יל 2״ האדנים או מי ירה אבן פנה־, מי השליך ונרזן טבועים שהבניין בנוי עלי האבן בפינות הבניין, בנוהו. שבעולם אהז לשונו שהבנאי מייבד יסוד ונותן האבן בפינות, אבנים גדולות ובבירות בפינות נטה קו ¬לה ואהה י־ I '•■“"וי* 1'.' - << , - -<׳ לבגיין מאבן לאבן ובו: ■»#**<•*« ך- לרייב י ר p״p.*vk!א בשיקלסו ופת א פוא היית - —«^««« * «— ן*«י•« »ך ,»*קי ךי*% אלהים, אילו המלאכים. (ה) רכך בדלתים ים, בניהו מיהב יצא, פת׳ ואיפוא הייתה כשגדרה* את דים בברית ובדלתים שלא יצא ויצית את העולם על יושביו, בניהו, בהמשכתו, במו והאויב מניה ממקומו, שפת׳ מושך ויוצא ממקומו, מ־הם יצא בעת שהוא מבקש לצאת ממקומו, מרדם, אשר יצא הוולד מן ה־־הם בך יוצא ין מי הים מן התהום, ו־פך, [ט) בשי■-” ענן מבוכתו, וכן נ־" ׳ינדוד, במו לבושי (צ״ל לבושו), פת׳ מה נדר ודלהים גדלתי (צ״ל נדרתי) שלא יצא חוץ ממקומו, זהו הנד־ ששמתי ענן לבו שלא - -״1 וי- LJ יי > t I? פ%ב א ־.עננים) ־,עולב, שבעננים (צ״ל י יצא וישטוף אה בן אליהוא הוא אומי פ ־־מ עליו או הים כיפה, חתולתו תב־יבו, כמו וההתל לא הותלת. (י) ואשבו־ עליו הוקי, בנשוא גליו אני משברם, מהמת הוקי ששמתי לו •בלא יעבור גמוליו ובן דוד הוא אום־ בנשוא;ליו אתה תש בה ם, ופת׳ אתה תשב־ם, ואבו. (יא) מים, ואשים בר ניאון -1 ובן משביח -יה ודלו ששמתי נבול לו כאילו בנו הבא ולא הוסיף, ופה ישית, פה׳ ו¬ לאחור, ישית, לשון יבשה במו ונשתו מים מתים, ובן לשונם בצמה נשתה,.וכן פה־ ר׳ משיה בי־׳ יהושע במהב־ת יבלו, בנאון גליך, כשי־וטו גליך, ויבקשו לצאת, כשם שאס׳ דוד ויאמר ויעמד רוח בערה והרמם גליו יעלו יבמים ונו' וכל זה לתיקונו ׳שלעולם וליישובו, ואילו הייתי שונא משפט ברייותי לא הייתי צריך אלא לפ־וץ נדי־ו של ים ששמתי לו, ויהיו יוצאים וישטפו את העולם לשעה תלה, ואתה אומר הי אל הביר משפטי. (יב, יו.) המימיך צוית בוק־ כשם שצדתי אני, דכת' ויאמר אלהים יהי אור, ידעת ה השחר מקומו או שמא הודעתה אי זה מקומו, כשם שהודעה־ דכה׳ ויקרא אלהים לאו־ יום, יום יהא תחומך ולא לילה וכל זה מתוך ׳שאני מרחם על עולמי ׳באילו הייתי משיח אל האדם הזה לבי לדקדק אח־יו כלום בו את־ או־יה לו ומחדש• בשבילו בכל יום מעשה בראשית, ובן כלום אתה יכול לאחוז בא־בע כנפות הארץ. ולבער רשעים בכל מקום שהוא כאדם האוחז בכנפות בכדו ומניעה העפרורית שבו שאילולי שיאני מנער את הרשעים מן העולם ומאבד רשעי הדורות לא היה העולם יכול לעמוד שהיו מחריבים את העולם בעוונם. (יד) תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש פת׳ אז כשהשתנה צורת האדם שנקרא חותם הכת׳ ואתה חותם תבנית, כשתשתנה צורתו משמת ושב לעפרו, יכול אתה לשוב ולהציבו כמו