Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1858-01-01 · Heft 7 · p. Seite 256

256 Wissenschaftlich« Aufsätze. ׳^-*■׳.׳*ת?הה להקב״ה לא ברעה שאדם עושה לחבירו ולא בטובה שהוא עושה להכירו לכך נאמד כשם שמצינו ברשעי הדורות כדור הטבול וכאנשי סדום, מרוב עשוקים יזעיקו, פת׳ מחטת שרוב עשוקים היו דור המבול ואנשי סדום מזעיקים שהיו גוזלים וחוטסים אותם, ישטעו (צ״ל ישועו) העשוקים וד,נגזלים מזרוע הגזלנים והחטפנים שהיו רבים יותר טן הנגזלים, ולא אמר אחד מהם איה אלוהיעושיי שאיי הייב שאהיה נותן זמירות בלילה כביום שהרי השפיע לנו רוב טובה, לא אמר איה אלוה עושיי, פת׳ לא שם פהד אלד,ים לנגד עיניו. (יא) טלפינו מבהמות ארץ וטעוף השטים יהכטינו, מקרא זה מהונר הוא למקרא שלמעלה הימנו, וכה פת׳ שגי מקראות הללו, כשהיו טצעיקים עליהם העשוקים לא היה אהד בהם שיאמר איה אלוה עושיי שאני הייב ליחן לפניו אפי׳ זמירות בלילה, ואשים על לב, מפני מה נתן לנו בינה יותר מבהמות ארץ, יותר מעוף השטים נתן בנו הכמה, אלא כדי שנפרוש מן הנזילות ומן ההססים ומן העבירות, זהו פשוטו, ומדרשו ידוע. (יב) ולא יענה, פח׳ כשבא שעתם לגבות מהם כפי רש עם יצעקו אל אלהיט ולא ענה אותם, מידה כנגד מידה, הם הצעיקו אה העשוקים גרמו לעשוקים שהיו צועקים על שהיו עושקים אותם ולא היו נותנים, אף הם כששלם עוונם יצעקו ואין עוגה אותם מפני גאון רעים, מפגי עבירות שבידם, הא למדת שהקב״ה נפרע ממי שהוא עושה רעה להבירו ודורש משפט בריותיו מיד איש אחיו. (יג) אך שוא לא ישמע אל, פח' אך אנשי שוא לא ישמע אל לצעקהם. — לפיכך כשיצעקו לא יענה אותם, ושדי לא ישורינה, לתפילה שלהם. (יד) אף כי תאמר לא תש ורינה דין לפניו ותחולל לו, פת' אך בדבר זה שאמרת שאינך רואה אוחו שתערוך לפניו משפט, אתה עתיד ליהן דין לפניו, ותחולל לו, לשון חיל, כמו הרפאים יחוללו, שפת' יחילו מלפניו, וכן קול י״י יחולל איילות, שפת׳ קולו מחריד איילות, אף כאן מתחולל לו, חיל יגור מפניו על שאמרת דבר זה. (ט״ו, ט״ז) ועתה כי אין פקד אפו ואינו מכיר שום נופש ומנוחה שכן אם' איוב תם אני לא אדע נפשי, וגם בדבר זה איוב הבל יפצה פיהו, מילין יכביר, ירבה. (לו) (א) ויוסף אליהו ויאמר (ב) כתר לי ועיר ואחוך, משום ר׳ משה הדרשן אמרו לסי שאמר שלשה מענים כנגד שלשה ריעי איוב ווה הרביעי לכך נקרא תוססת, כתר לי זעיר ואחווך כולו לשון ארסי הוא, הוחל לי ואגידך, כחד תרג׳ של הוחל, כאשר ת״י, ולתורתו איים ייחלו, יכתרון. לאלוה, לבאים במקומו. (ג) אשא דיעי למרחוק, פת׳ כשאני נותן רעתי לימים ראשנים למן היום שנברא אדם על הארץ לכל המעשים אשר פעל הקב״ח עם בריותיו בכולם אתן צדק לפועלי, שכל מה שפעל עם כל הדורות מששת ימי בראשית ועד עכשיו כל דבריו שפעל עמהם צדק ומשפט. (ד) תמים דיעות ׳עמך, פח׳ אתה שקראת לה״ק חסים דיעוח