Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1858-01-01 · Heft 4 · p. Seite 159

Recenfionen und Anzeigen. I5S Allen nicht gern viele Namen citirt und fid) mit aUgemeinrn An« gaben begnügt. Zn der von Senior Sach» herauSgegebenen periobischen Schrift 72 .©) היוגה ff.) wird nachgewiesen, daß Nachmani an vielen Stellen der Genesis aus dem Werke טגלת המגלה de» Don Abraham bar Chija hanasi gefd-opst Hab«, ohne den Autor namhaft zu machen. Schon Abravanrl weist auf solche Stellen hin: (zu ס' ברא^עיח, ed. Venet. p. 5b): ואתה תדע שהנשיא ר' אברהם בר חייא בספר מגלת• המגלה בחב ובו׳ ואין ספק אצלי שמכאן לקח הרט״בן מה שפירש בפסול, הזה .... ואב לא זכרו בשמו ובו' . Ich habe überdieß gefunden, daß Abraham bar Chija in Nachmani'S ם׳ דיאטונה. והבטחון an zwei Stellen ausdrücklich genannt wird (e. 12 und 19). Es ist ferner aus einer Stelle in Nachmani'S הזכות 'D zu schließen, daß er Abraham bar Chijas ס' העיבוה gekannt habe"). An zahlreichen Stellen beruft sich Nachmani auf andere Schriftsteller, ohne deren Rainen genauer anzugebcn: zu Rum. 23, 5 (יש מפרשים); Rum. 5, 18; 20, 8: Deut. 7, 12; Gen. 25, 28, 32, 25 (ואמרו המפרשים); Rum. 5, 15 (ועל דעת בל המפרשים); Gen. 18, 20 und 23, 2 (וכן רעת כל המפרשים); Deut. 32, 26 (ואמרו המדקדקים); Deut. 15, 1 (וכן אמרו המדקדקים); ibid. (וראיתי לאחד סן המחברים); Deut. 15, 11 (הרבה מפרשים אמרו); Deut. 21, 12 (המפישים, אמדו); Gen. 11, 14 (ורודפי הפשט אומרים); Deut. 23, 18 (ועל דעת המפרשים); Deut. 23, 5 (— ורבים אומרים וזה הבל); Er. 20, 15 (ועל דעת בעלי הפשט); ibid. (דעת המפרשים ואין זה דעתי —); Gen. 31, 35 (כאשר בארו הפילוסופים); Gen. 39, 20 (ובעלי הלשון יפרשו, wo D. Kimchi gemeint ist); Gen. 49, 10 (ובעלי הדקדוק אומרים, ebenfalls D. Kimchi); Gen. 30, 41 (ורבים אמרו); Gen. 24, 10 (ואחרים מפרשים); Gen. 25, 31 (— יש אומרים ואין זה דעתי); Gen. 32, 13 (ויש אומרים — ואינו נכון בעיני); Gen. 38, 3,(ויש אומרים — ואין בזה טעם או ריח); Ex. 15, 11 (ואחרים שמעתי אומרים). I. Perles. 3) Vgl, Filipowsky's Vorrede zu Abrabam bar Chija's 0' העיבור, London *»51,. €: XII. - Neeensionen und Anzeigen. Phönizische Studien. Von vr. M. A. L e v y. Erstes und zweite« Heft. Breslau. Leuckart. 1856/1857. Auf dem Gebiete alter, in uns unbekannter Sprache abgefaßter Monumente ist "der Combination, di« allein hier einen Leitfaden