Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1857-01-01 · Heft 12 · p. Seite 463

Wissenschaftliche Aufsätze. 463 Der Commentar des R. Joseph Kar« zu Job. (Fortsetzung.) (לא) (א) בריח כרתי לעיניי ומה אתבונן על בתולה, כאילו אתבונן ואסתכל בבתולה אינו (?) הושב דבר וה עון, ואני ברית כרתי לעיניי ואמרתי מה לי להתבונן ולהסתכל בבתולה, כך היה הסירתו של איוב, שלא לתת עין אפילו במנוייה שמא לאחר ימים תינשא ונמצא כרוך אחריה, כך מפורש באבות דר' נתן. (ב) ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרומים, לאדם העושה זאת. (ג) הלא איד מוכן לעול, ונכר לפועלי און, נכר דשקונושנצא בלע' שהיום הרשע בתוקפו וביקר תפארת גדולתו, ומחר צרות באות עליו ואין כוחו ופאירו ניכר, אני אילו הייתי עושה זאת הייתי ראוי לעונש זה, לפיכך הייתי פורש מן העבירות הללו. (ד, ה) הוא יראה דרכיי וכל צעדיי יספור, אם הלכתי עם מתי שוא, תמהר או תחש על מרמה רגלי, כך שמעתי מר׳ מנחם ביר׳ חלבו אחי אבא, וגם יש לפרש בפנים אחרים ברית כרתי לעיניי כל כך הייתי צדיק שכרתי ברית לעיניי, ואמרתי מה לי להתבונן על בתולה סבור הייתי ליטול שכרי על כך, ומה חלק אלוה ממעל, מה נחלה מאת שדי ממרומים נחלתי על כך, הלא איר לעוול, פת' הלא איר ,לעוול זה שאירע לי ראוי היה לבוא לעוול ולא לי, ונכר זה שבא לירי ראוי היה לבוא לפעלי אוון, ולא לארם כמוני שהרי לפניו גלויים דרכיי וכל צעדיי יספור ומכיר בי אם הלכתי מימיי עם שוא. 'ובכפי דבק מאום כמו מום, דבר שמץ, ואלף וו כתבא ולא קריא והוא מגורת מסורת הגדולה מגזרת לא תאסיפון לתת תבן לעם שהוא כמו לא תוסיפוך, אם זאת עשיתי ראוי הוא לבוא עלי קללה זו. (ח) אזרעה ואחר יאכל וצאצאיי ישורשו, ייעקרו השרשים, רשריינייץ. (ט, י) ועל פחח רעיי ארבתי, אם לאשתו ארבתי, ישוב לי גמולי, תיטה ן לאחר אשתי, רבוחי' פירש' לש' תשמיש כמו ויהי טוחן בבית האסורים. (י״א) כי היא זימה והוא עון פלילים, ירא הייתי אם עשיתיה שהוא עון פלילים שמשפטי ייסורין ראויים לבוא על ירה. (י״ב) ובכל תבואתי תשרש האש הזאת, תשרש תעקר. (י"ג, י״ד) בריבם עמדי, לא מאסתי משפטם מלדונם במשפט, שהייתי מתיירא מן הקב״ה לומר מה אעשה כאשר יקום אל. (ט״ו) ויכוננו ברחם אחד, אני בבטן אמי והוא בבטן אמו הביננו הקב״ה שהוא אחד, והבית של רחם שנינקד בקמץ מוכיח על הפתרון שהוא כן, ואילו היה נינקד בחטף או היה נשמע שהוא ועבדו שניהם נבראו ברחם אחד. (ט״ז) אם אמנע מחפץ דלים מלעשות חפצם ועיני אלמנה אכלה, שלא מלאתי תאוותה שהוא כילייון עינים שטתאוה ואינו מגיע. (י״ח) כי מנעוריי גדלני כאב, הכישרון הוה גידלני כאבי המגדילני ומלמדיני, כן לימדני לבי יושר מנעוריי, אנחנה׳