Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1857-01-01 · Heft 9 · p. Seite 351

351 Wissenschaftliche Aufsätze. ותחתיה נהפך, וכהים ויהפך את הערים האל כמו אש רכת' וי״י המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש, כמה הייתה שבחה עד שלא נהפכה. (ו) מקום ספיר אבניה, ועפרות זהב לו, שמאותו עפר מוציאין והב, (ז) נתיב לא ידעו עיט, לא הכיר אותו עוף לעשות שם רעה, לא שזפתו עין איה, לפי שרואה יותר משאר העופות, וגם יש לומר שלא יביא עליהם גוי להחריד אותם שברוב מקומות שישא גוי אל גוי חרב מדמה הכת' חילם לעיט, כעניין שג' קורא ממורח עיט, ■(העיט) צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה, וכן אמרתי(?) כה אמר י״י הנשר הגדול גדול הכנפיים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקטה בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז, ונשר זה הוא מלך בבל שבא ירושלם ויקח את מלכה ואת שריה כמו שמפרש בסוף העניין והו פשוטו ומדרשו נתיב לא ירעו עיט ולא שזפתו עין איה, לפי שהיתה מסובבת ארץ סדום בשבעה מיני אילנות זה על גב זה, וכולם עושים פירות ללמדך שבחה של ארץ סדום שהייתה משובחת מכל הארצות, בנוהג שבעולם ארם נוטע עץ פרי קרוב לחבירו שניהם מתייבשים לפי שזה מעכב יונקותיו של זה וזה מעכב יונקותיו של וה ואף למעלה אי איפשר לענפים להתפשט כי אם זה על זה, ואי איפשר שתזרח עליהם חמה ותנשב בהם רוח וירדו עליהם נשמים כצורכם שאילו טכסים על אילו ואילו על אילו, וארץ סדום הייתה כל כך משובחת שהייתה כולה מכוסה בשבעה מיני אילנות זה על גב זה וכולם עושים פירוח ודבר זה גורם שלא ירעו עיט ולא שזפתו עין איה. (ח) לא הדריכוהו בני שחץ גם חיה רעה לא עברה ביניהם, הדריכוהו לשון דרך- ואורח לא עדה לשון כפול ערה תרגומי של סר, שחץ ושחל שמוח של אריה הם, וכל זה כתב ללמדך עד היכן הייתה שלוותם וכמה השפיע להם טובה, והכל היו תמיהים שכל כך משכה שלוותם וטובתם ל§י שלא היו טובים (צופים צ״ל) את אחריתם וסוף רשפקד עליהם עוונם מה עשה, (ט) בחלמיש שלח ירו, בצור החלמיש שהיו יושבים בו שלח והפך הרים שלהם ממטה למעלה דכת' ויהפוך את כל הערים האל ואת כל הככר ואת כל יושבי הערים וצמח האדמה וכן אמרו רבותיי בבראשית רבא חמשה כרכים הללו על צור אחד היו יושבים. (י) בצורות יאורים ביקע פתר' א"ע"פ" שהיו יושבים על צור אהד הפך את שורש ההר ושיקע אותו למטה ועשה אותו בקעה והמשיך לתוכו יאורים הוא יטה של סדום שהוא ים המלח שזהו פשוטו אחר מליצת העניין וחיבורו, ובני אדם שפותרין בצורות יאורים ביקע לישר' כעניין שני הן הכה צור ויזובו מים אינו עניין לכאן כלל והראשון פתר ר׳ מנחם ביר' חלבו זצ״ל, וכל יקר ראתה עינו, פת׳ כל דבר המכוסה מבני אדם שהבריות תמיהים עליו לומר מה זה כמו שלוותם של דור המבול ושל אנשי סדום שמשכה כמה שנים לפי שלא ראו את אחריתם, ראתה עינו של הקבה את אחריתם, יקר פת׳ מכוסה, כמו ודבר י״י היה יקר בימים ההם, שפת' היה מכוסה בימים ההם, וכן יקר רוח איש תבונה שפת׳ מכוסה רוח הוא איש תבונה, וכן לא יהיה אור יקרת, לא התכסה עד