Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 6 (1857)
- Issue
- Heft 9
- Article
- Eldad und Medad im Pseudojonathan
- Date
- 1857-01-01
- Page
- Seite 350 (sequence 5)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 74% known words query
- IRI
…/2829132-2829206-2829216-2855340--03795-2855385- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
350 Wissenschaftliche Aufsätze. gewesen und aus dieser Ehe seien Eldad und Mcdad entsprossen. Auf den Einwmf der Unwahrscheinlichkcit nahm der Targumist keine Rücksicht; er war in dem Glauben, hier eine alte, halb verloren gegangene Sage wieder aufgefrischt zu haben.—, So mögen manche uns unbegreifliche Sagen, besonders in dem gedachten Targum, ihren Ursprung mehr oder minder dem Zufalle verdanken. — Bekanntlich existirte aber auch ein dem Eldad und Medad zu geschriebenes pseudoepigraphisches Buch; ob wohl darin etwas über ihre Abstammung enthalten gewesen sein mag, woraus der Targumist abholte? — Dr. B. Beer. Der Commentar des R. Joseph Kara zu Job. (Fortsetzung.) (כ״ח) (א) כי יש לכסף מוצא, הבריות שאין בידם שיעוות רשעים ורואים אשר חוטא עושה רע מאת ומאריך לו תמירים לומר מדוע ררך רשעים צלחה לפי שאין גלוי להם שסופן של רשעים יראים(?) אשר חוטא עושה כלייה, ואם יבינו לאחריתם לא היו משתוממים על ואת, כי יש לכסף מוצא, פת׳ כי יש דברים הרבה שאדם יכול לתור אחריהם ולימצא, לכסף יש מוצא ואדם יכול לחפור אחריו עד שימצא מקום מוצאו, ומקום יש לזהב שמשם יווקו ויתכו אותו לשון התכה ושפיכה כי יזוקו מטר לאידו. (ב, נ, ר) ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה, מן ההר יצוק האומן את הנחושת הרי כל אילו יכול ארם לחפור ולתור אחריהם לפיכך הם חמיהים על שלוות רשעים שרואים שמצליחים לשעה רואה בניו של רשע ואינו יודע שסופם ל מיו חרב, רואה שבונה בית ויצבור כעפר כסף וכחומר יכין מלבוש ותוהה על הצלחתו אבל הקב׳ה ממנו לא יפלא כל דבר שהוא מחשך לבני אדם שאינן יורעין מה אחריתו לפניו גלוי הכל ולכל תכלית הוא חוקר אבן אופל וצלמות, אבנים מ פ ולמות וטשוקעות בתהום שהוא אופל וצלמות הכל גלוי לפניו, כמו כן לפניו גלוי אחרית פורענותן של רשעים כמו שמצינו בסדום שמשכה שלוותן כמה שנים וסוף פרץ נחל מעם גר, פח׳ נפצה ארץ שלהם מאין יושב נחל כמו נחל איתן, טעם גר, שלא גר בו בני ארם, ר״א פרץ על סדום ועל עטורה נחלי אש וגפרית מעם גר ממקום שהוא נובע וניגר, הנשכחים מני רגל אדם שיעבור עליהם להחריד אותם ויש לומר הנשכחים מני רגל, סופם היו נשכחים כל כך שחרב ממקומם (מקוטם צ"ל) מאין עובר בו רגל אדם ורגל בהמה, זהו פשוטו ומדרשו ידוע, דלו מאנוש, נתדלדלו מן העולם. (ה) ארץ טמנה יצא לחם, לפני שחת אל הים את סדום,