Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1857-01-01 · Heft 7 · p. Seite 270

270 Wissenschaftliche Aufsätze. des R. Simon etwas wissen sollen, nicht lösen. — Hiermit sind also die verschiedenen Meinungen über das Alter der Festverschiebungen widerlcgt. Sadias Gaon und R. Chananel wollen die Dechioth als eine dem Moses überlieferte sinaitische Anordnung angesehen haben, denen aber Maimuni mit 'Heftigkeit entgegentritt; Tosafot hingegen glaubt wenigstens gegen Raschi annehmen zu müssen, dass man aus die Dechioth in früherer Zeit auch Rücksicht genommen habe. Vgl. Raschi Pcßachim 58b; ans. מני^ M- Tosafot das. Merkwürdig ist, daß sich Raschi Synhedrin 13a selbst widerspricht und von R. Tam mst Recht bekämpft wird. ור׳ יוסי סבר וכר'. ואו״רת דאשכחנא כמה תנאי דלא חיישינן לא״ד״ו וכו'. Es herrscht also eine ungemeine Verwirrung auf diesem Gebiete, und selbst die Koryphäen verwickelten sich in zahllose Widersprüche, wie dies schon Maimuni von Sadias Gaon sagt. S. dessen Mischnacommentar R. Haschana 2, 6, worauf wir noch öfter verweisen werden. (Schluß folgt.) Der Commentar des R. Joseph Kura zu Job. (Fortsetzung.) כ״ה (א) ויען בלדר (ב) המשל ופחד עיטו עושה שלום במרומיו פת' מושל זה אינו מידותיו כמו שלמטה מושל שלמטה כשהוא קורא שלום הוא נפסד וכשהוא מפקד צבא מלחמה הוא משתכר, אבל חקבח אעפ שהמשל ופחד עימו עושה שלום במרומיו במקום שהוא מגביה לשבת בטרום עושה שלום למטה בארץ ומאחר שהוא חפץ לעשות שלום בפמילייא שלמטה איך תאמר שלא כדין. דן אותך זהו פשוטו ומדרשו ידוע. (ג) היש מספר לגדודיו ועל מי לא יקום ,אורהו, לא מידתו כמידת בשר ודם מלך בשר ורם אם רב מאור מחנהו ועצום עושה דברו אי איפשר לו ליתן לב על כל אחד .ואחר להשגיח. עליו ולהפסיק צרכיו, אבל חקבח א'עפ שאין מספר לגדודיו תן דעתך,על מי לא יקום אורהו, שמא ראית מימיך אדם צועק .ואומר לא האיר.לי חמה.היום, לא זרחה עלי שמש היום, מעתה מאחר שאתה רואה שחיקבח משגיח על בריותיו להאיר.לכל אחד ואחד למה שחפצו להטיב את בריותיו ועל כולם הוא סורס את רחמיו ואין אחד מהם נסתר מטנו שלא יהיה רחמיו של הקבח פרושים עליו, אם כן מה דבר גורם שייסורין משתלחים לעולם דבר זה גורם שאין אדם שלא יחטא כמו שמפר' והולך. (ד, ה, ו) ומה יצדק אנוש עם אל, ומה יוכה ילוד אשה, הן ער ירח לא יאהיל, פת׳ הן עד כאן העתיד הירח לבוא שלא יאהיל דכת' וחפרה הלבנה וכוכבים לא זכו בעיניו לעתיד, אף כי אנוש רימה ובן אדם תוליעה ומה יצדק עם אל ויוכה.