Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 6 (1857)
- Issue
- Heft 2
- Article
- Der Commentar des R. Joseph Kara zu Job
- Date
- 1857-01-01
- Page
- Seite 73 (sequence 4)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 73% known words query
- IRI
…/2829132-2829206-2829209-2854892--03415-2854933- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
73 Recensionen und Anzeigen. בחטף והפתח (וה״פ צ״ל) נינקדת ברפוי: פת' כמו וואת לפנים בי״ש pi לפנים הארץ יסרת ומעשי ידיך שטים, ותכה כמו ותבחין עיניו מראוח, ויצורי, איברים .שאני נותן (נוצר צ״ל) בהן. (י) ואולם. כולם תשובו ובואו נא פח' על כל התשובות שחשיבותם אותי חיזרו בהם וריקדקו בהם ותראו שלא אמצא בכם. (יא) מורשי לבבי, מזימות לבי, לפי שכל המחשבות ירושת לב הם. (יב) לילה ליום ישיטו פח'י לילה עם היום ישימו לאין .יסורים שלי, הלילה והיום שניהם מיעטום צרותי ושמו אותם לאין לילה ליום ישימו, אויר אינויט אוונט דטוניד בל״ע. אור קרוב כאשר יבוא השמש, נראה לי שמעתה מקרוב האיר היום ובקצר וחלף לו, כמו העיר הזאת קרובה שנתישבה מחדש ומקרוב וכמו כי רננה רשעים בקרוב, חדשים מקרוב באו. (יג, יד, טו), אם אקוה שאול ביתי, בחושך הפרתי יצוע. פת' אם סוף תקוותי שיהא ביתי שאול, ובחשך אכין יצועי, רפדתי כמו רפידתו זהב שם' הכנתו זהב, וכן לשחת קראתי אבי אתה, אם אחריתי שאקרא לשחת'אבי להתלונן. בו ימים רבים כאילו הוא אבי ואמי, ואחותי למקום רימה, כסוף כל אדם שהוא למות ותקות כל אנוש שהוא לרמה, ואיה אפה תקותי, ותקותי.מי ישורנה, פת' הלוואי וימהר ויחישה ותקרב ותבואה חקותי זאת מאחר .שאין לי תקוה טובה הימינה. (טז) ברי שאול תרדנה, אם יחד על עפר נחת פת' אם כבר תורתה תקותי ותוחלתי עם המלכים, והאיתנים שנקראו בדים רכתיב מפר אותות בדים, עם אותם בדים שירדו כבר לשאול, אם יהד היינו שוכבים כבר אנו והם בשאול היה לי נחת ולא הייתי מתיסר ששם יחר אסירים שאננו, ושם ינוחו ׳ניעי כה. (Fortsetzung folgt.) Recensionen und Anzeigen« Der Lehrbegrisf der Synagoge als exacte Wissenschaft. Von D>׳. S. L. Steinheini. XVI u. 468 S. Leipzig, 1856. Leopold Schnauß. .. (Schluß.) Wir kommen zu dem Buche selbst. Der Verfasser fußt ebenfalls auf Kant, glaubt aber mit Znrathcziehung der Naturwissenschaften über ihn hinausgehcn zu können. Auch er behauptet, daß wir vom ״Dingan-sich" kein apriorisches Wissen haben können, fügt aber noch hinzu, daß das vom Philosophen! oder heidnischen Dogma darüber Behauptete sowohl an einem innerlichen Widerspruche (der Kantischen Antinomie) leide, als auch mit den Thatsachen der Wirklichkeit streite. Auch er hat ferner" Nichts gegen den Kantischen Nachweis, nach welchem Freiheit, Gott, Unsterblichkeit Postulate der Vernunft sind, glaubt aber