Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1856-01-01 · Heft 11 · p. Seite 440

440 Notizen, FInche, Körper), und >1e daher 9'jaio; genannt, da dieselbe die Ulebeimniffe des UnirernnnS in stä׳ schlieft und zugleichden Zugang zu denselben eröffnet.— Vergleichen wir nun damit folgende kabbalistische Stelle: ־־.־ ד׳ במספר ד־דמיי עש ־ה כ־ המכפר, rjUl/•• ■״•*י•*.- ,*יי*, — V*™ יו.*»י, — t,.,, . ,. י■ י -י יי I --י *״*»• י 1 - י « י, ✓ י * י i. '> ,1 v\ t. ■ > t | Sj 0 ש" לה) לשון דלת כ• ד יא השע־ ל״ה צדיקים יבואו נו<l. Franks. a. d. O. (»): — Die Vierzabl spielt in der kabbalistischen Weltanschauung überbaupt eine böchsr bedeutsame :Holle, wie wir aus der folgenden, für die Kritik ר׳ יסודות דב בבר :der Kabbala sebr wichtige» Stelle nael'weisen wollen העולמות, ־ק בעול־ העיב יה הב .;שמיים ולסערה בעורב היצירה ר,פ יותר ־והניים, דהיינו מ־באל נדב, גב־*אל אש, אוריאל ארד, רפאל עס־.. ולסעלה רכ*"אר *'ר.,“ *״ו,״״•-**2 רר^״ו ר" nvn ׳כ^רכא ח ,״wirr א אח!"' כן,* ל כ y יל ר ר' ,ר׳.ל" ר׳ כ כ א. <ר כא^'ל!ר רור^״וח הכרח*. רר״רגחר., חכר מיכ" גבורה אשי, תפארה אד־, מלבות א־ץ עליונה ואלו ש־ש־פ לאלו ואלו לאלו. על בן בל סה שיש בתחתונים ־וטל על העליונים ומן הנגלה נבוא אל .«.י> .0 היפה־ Ich l׳abe diese Stelle kritisch wichtig genannt, weil sie uns ganz deutlich die Parallelen zwischen Pl'ilosopbie und Kabbala, und die allmaligen Uebergänge ans der einen in die andere zeigt. Wir erkennen in dieser Stelle niebt nur das platonische Verbaltnis! der Ideen zur (*:rsebeinungswelt, sondern wir werden l!ier auch an das bekannte Pbilosopbem des Ibn tb'cbirol über Stoff und Fori» erinnert (vgl. Oetoberbeft o. I.l. Diesem nämlich ist »iebt die Form, sondern die reine Materie das abstraet Allgemeine, daraus alle Wesenbeiten, körperliche wie geistige, gleich bervorgegangen sind, und nurdie Form bildet den Unterschied zwischen Wesen und Wesen ilberbaupt, und zwischen körperliche!» und geistigem insbesondere. Alles Niedrige entspringt aus dem Höbcrn, und daber muß Alles, was im Niedrigen ist, auch im Höher» vor banden sein. ואס היה השפל משולה מהעליון אפ כן כל מה שבשפל יתחייב בעליון, כלומד בי העגולות הגשמיות נובה העגולות הרודניות ושאלו משולחות מהן .... והיסוד הראשון הנושא לבל אחד מצר שחבר בין יסודות המותשים ויסודות חמושבלות עד שהיו כולס יסוד אהד, ואם לכל יסור אהד התחייב שיהיו סגולותיו נמצאות בכל ... 1.1V מקור חיים). Vergleichen wir jedoch mit dieser Stelle noch einen belriatz der Medabberii» (deren Philosopbeme ebenso wie ans Saadja und Vael'ja, so auch ans Ibn G'ebirol wesentlich influirten), den Maimnni im More 1, 70 Präin. 8 anführt: גשם השמים וגם גשם המלאכים ואף