Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1856-01-01 · Heft 9 · p. Seite 342

S4L Wissenschaftliche Aufsätze. und Reich versündigt baben, als daß gar keine Gnade, ja kein Recht für fk walten sollte. Dazu ist noch Folgendes eigcnthümlich. (5ö meinte unlängst Jemand, es wäre denn doch gut das Recht öffentlich zu vcrtheidigc» und zu vertreten, mit Gründen zu beweisen, wie sehr mau dem Juden Unrecht thue. Mein Gott! wie vielemal ist dieses bereits bewiesen und wiederholt bewiesen worden-, aber wer will gegen Vorurtbcile ankämpfen? Gegen einen Gegner, und wäre er ein Riese, läßt sich ein Kampf aufnehmcn, nie aber mit Gespenstern. — Wir wolle» daher jetzt nicht aufs Neue Beweise führen, die jedem Anfänger auf dem Gebiete der Politik und Nationalökonomie geläufig sind. Im Interesse unseres Vaterlandes wünschen wir nur. daß nicht Tbatsachcn den Beweis liefern sollen, nnd zwar zu einer Zeit, wo es für Manches bereits ״zu spät" sein wird, wie sehr man in unserer Gegenwart gefehlt hat. Wissenschaftliche Aussätze. Der Lommeirrar des tö. Joseph Jtnta z» Job. (A^rtschung.) (ט) (א) ויען איוב (ב. ג) אמנם ידעתי כי כן, כשם שאמרתם שאיני מועיל ברוח כביר אמרי פי, שחרי טח יצדק אנוש עם אל, שחרי אם יחפוץ האדם לריב עמו כי כאשר יספר את (?) האדם לפניו כל ראיותיו, במענה אחד, אשר יענה לו הק״נח יסתתמו כל טענותיו, מפני אימתו. (ד) חכם לבב ואמיץ כח, בנוהג שבעולם מי שיש בו הכמה ואין בו כח בחכמתו בלבד יכול הוא לסלט את כל העיר ולנצח גיבור ואין מי שיקשה נגדו ויצא בשלום וכן אם יש בו כח בלא חכמה, אין אדם יכול לעטור נגדו, כל שכן חק׳יבח שהוא חכם ואמיץ כח. מי הקשר, אליו ויצא בשלום, לכך אני מודה לכם שאין טוב לי ברוב שיחי וכעמי, וכן הוא או' בעיגיין אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני. (ח) המעתיק הרים ולא ירעו, לפי שמתחיל לשבחו שהוא אמיץ כח ומי הקשה אליו וישלם הולך ומזכיר הדודות שהקשו אליו ואבדו, המעתיק מסלק הרים ולא ידעו, פת׳ הנותן רוזנים לאיין על שלא הכירו דרכיו. כמו דור המבול ודור הפלגה ואנשי סדום אשר הפכם באפו ויהפך את כל הערים האל הרים אלו המלכים כסו שי.׳ שמעו הרים את ריב י"׳. (ו) המתיו ארץ' ממקומה. מרגיז אנשי הארץ ממקומם כעיניין שני שמעו עטים ירגזון. ועמודיה ירןפלצרן׳ אילו יתירות הארץ, הם שנעה גויס רבים ועצומים שגירש