Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 5 (1856)
- Issue
- Heft 6
- Article
- Der Commentar des R. Joseph Kara zu Job
- Date
- 1856-01-01
- Page
- Seite 224 (sequence 2)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 67% known words query
- IRI
…/2829132-2829192-2829199-2854447--02947-2854484- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
224 Wissenschaftliche Aussätze. ויקויים עלי מקרא דכה׳ ונא לציון נואל ואני זאת בריחי אותם אטד י״י רוחי אשד עליך ודבריי אשד ׳עטתי בפיך לא ימוינו מפיך ומפי ודעך ומשי זרע;דעך אמר י״י סעהח ועד עולש. Der zweite <>od. bat zu (yiibc: וכדה לי אלהי לטובה ולי אני אמחיך כ־צונך היטיבה. Wir geben i» Folgende!» einige Proben aus dem tsommentar des dl. Jos. Mav» z» Jot׳. Im Mscpt. sind K. und V. nicht bezeichnet; bei jeder Rede ist jeder Redende mit ויען איוב, ויען אליפו וכוי in einer besonder» Zeile angegeben. Zur bessern Uebcrsicht haben wir Ä. und B. bezeichnet. פירוש איוב לד' ייוסף ק־א (א) (א) הס וישר ולא תאט־ בפני הבריות היה חב ויש־ אבל בדבדיב שבינו לבין המקוש לא היה צדיק לכך נאט־ ירא אלהיב וסד ט"ע. <0 ויהי מקנהו על שש שבאה־יחו יסף לו את כל אש־ לו למשנה הוקצב חשבון עושרו ומקנהו בראשיתו. והמשי מאות, הס אלף פ־יש, ועל שש שהיו נהוגים זוונים קשורים ומהובדיב בהרישתס, צטודיב במלאבתש אחז המקרא לשון צמד בקר, ועבורה ־בה, נרגדא בלע׳ הש עבה־ש ושפחות לרעות הבהמות, וכן בכל מקום שמזכיר מקנה צאן ומקנה בקר מזכיר בצירס עבהיש ושפחות ההועים אוהב, הכת׳ דפ רץ האיש־ מאה מאה, ויהי לו צאן רבות ועבריש, וכן ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה דיצהק. מכל בני קרב, מכל בני מזרה, כי ארץ עוץ היא ארץ א־ש, במזרחו יעל עולב שיני א־ש מקרש ופלשתים מאחור. (ד) והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו והלכו (צ״ל ושלחו) וקראו לשלשת אחיותיהם, מק־א זה כתב לך שלא התמה כשאתה קורא בעת יין ויהי היום ובניו ובנותיו אוכלים וש־ותיש יין בשיח אחיהב חככו־ והתמה לוט־ משהה זח מה טיבו לכך קרם ולימדך שיכך נהנו כל ימיהם, לעשות. משתה בית איש יומו. (ה) כי הקיפו, פת' כשיימי המשתה חוזהין הלילה וכן הו. האסיף תקופת השינה פה׳ כשיטות השנח חוז־ין הלילה. ויקדשם פת' ויזטנם לסעודה כמו התקהשו ובאתם איחו בזבח דשמואל, וכן התקדשו למחר ואכלתם בשיר. וברכו אלהים בלבבם. פת׳ על הנינלות איני דואג שאילו ראיתי בהם איש עובר עברה הייתי מוחה על ידם אבל על הירהור שבלעום שלא ניתן בידי למחות אני מביא כפרה זו זאת אומדת עולה באה על הידהור הלב. ככה יעשה איוב היה עושה איוב, וכן משפט הכתובים בדבר ההווה והרבה פעמי שכותב לש׳ עבר ופעמי לשון עתיד כמו אז ישיר משה, ויש אשר יהיה הענן, ואז יבנה יהושע והדוסין להן. (ו.) ויהיה יום אותו יום שחזרו הלילה לאכול בבית אחיהם הבכור. בני האלהים צבא השטים הקרובים לשכינה להיות בני ביתו ועל שם כך נקראו בניו. להחיצב על י״י, פתרון להתיצב לפני י״י כמו ויאט־ שאול אל עבדיו הנצבים עליו שפתר׳ הניצבים לפניו, וכן ראיתי את י״י יושב על כסאו וכל צבא השטים עומדים עליו ופת׳ עומדים לפניו, ואין לך יום שאין חקבח דן אה