Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1855-01-01 · Heft 3 · p. Seite 105

Wissenschaftliche Anssätze. 105 Decisionen fügt er seinen Namen bei^). Seine Erklärungen sind kurz und präcis, ganz nach dem Style Raschi's^. In der Abhandlung von der Seele legt er der menschlichen Seele nach dem Tode eine körperliche Substanz bei. Die im Rokeach (S. 84) unter der Rubrik פוגעות zusammengestellten talmudischen Stellen sind hier ausgedehnter und von vielen können mir die Quelle nicht angeben 6); überhaupt finden sich in diesem Werke ganz besondere Varianten und dem Vers, müssen uns unbekannte hagadische Quellen zu Gebote,gestanden haben. Wir wollen einige interessante Stellen dieser Art hervorhebenד). Es ist nicht zu bezweifeln, daß der Vers, einer von den Tosafisten war und die öftere Erwähnung ftanzösischer Rabbiner macht es wahrscheinlich, daß Frankreich sein Vaterland war. Herr Carmoly wär früher אפילו אחסתו אם פרסה נרה קודם בהחלת נשוא ין התירו לו הנמים להתיחד כך נראה לי (4 ,שבמ״ה לא ידורך רפויה צירו לא יהיה ולא יאריך ימים ציד הרמאי (עירובין נד) כלומר תלמודו (5 שלמר. ברמיזת נדאמרינן (ב״ב נא) דיואב הרו. רבו שלמדו בטעות וג' וכתיב ארור עושה מלאכת ה׳ רפויה. — כל הלומד לתלמיד שאינו הגון כאילו זרק אבן למרקולם (חולין קל״ג) פי׳ שלא יהא מקדיח תבשילו כישו הנוצרי. — מאי דכתיב שבת ויגפש כיון ששבת וי אבדה נפש (ביצה טז) ואני שבמ״ה ז״ל במ״ש בראה לומר וי אבדה נפש כלומר וי לי שיש לי לטרוח כי עד עתה הייתי בנופש' ועכשיו יש לי לטרוח ולבקש מזונות לצורך בית. — אפילו לשנויי ערקתא המכאני (סנהדרין עד) כלומר אם ניתר שרוך נעלו לא ישתהוה לפני ע״ז ויקשרנו מפני שנראה שמשתחוה •לע״ז אלו הן הדומין לחמור לבם טיפש ואינם רוצים ללמוד תורה מכוער ין בהליכתן והזבובין .6) Z. B מיישנין ומרכיבי ן על פניחם. — אם ראית אדם שהוא מחליף בדבורו ומהפך בלשונו בירוע שבשעת .השמיש עם אמו היה חרוק יוצא מפיו מחמת נשימת תשמיש "כשיועצין אין יועצין אלא בשדה שנ׳ מלך לשדה נעבד" (ברכות ה). — בחלק מוכח (7 דבת שבע בהו של אחיתופל היתה, דאהיתופל ראה צרעת שפרחה לו על אמתו איהו סבר דאיהו מלך לכך נתן עצה לאבשלום למרוד במלכות וכתיב לא יחצו ימיהם דלא היה כי אם בן ל״ו. שנים (סנהדרין סיי׳ט קו). — בשעה שנשא שלמה אה בת פרעה והכניסה עמו ראתה ובדקה כל הק רבנות אמרה לו מכל הקרבנו ת שאתה מקריב לאלהיך מה אתה מקריב ל א לחי פשט ידו ולקח זבובים ונתן לה להקריב לאלוה אמרה לו כבשים אתה מקריב לאלהיך ולאלהי אתה מקריב זבובים הלא אין אחה יודע מי אלהיך ומי ילדו ומי בראו יותר מאלהי מיד נפל בלבו והלך לפני סנהדרין ושאל אמרו לו צפרנים שבאצבעיך מאין הם מבשר או מעצם ולא ענה להם אמרו ממה שאתה Zu .רואה בכל יום אין אתה יודע למעלה ממך המש מאות,שנה מהלך על אחת כמה וכמה שבת כו, סנהדרין כא, ש״ה רבא דף der bekannten Sage von der Erbauung Noms in wird hier folgende Beschreibung Noms hin- יב,ספרי עקב, במ״רקצה, ירושלמי ע״ז פא והוין ג׳ מאות פרסה על ג׳ מאות פרסה ויש בה שס״ר. שווקין במנין ימות החמר. :zugesügt וקטן שבכולם מזכרי עופות והוי שיתא עשר מיל על שיתא עשר מיל ומלך סועד בכל יום באחת מהם והדר בו אע״פ שאינו נולד בו נוטל פרם (פי׳ מזון) מבית המלך והנולד אע״פ שאינו דר בו נוטל כמו כן וג׳ אלפים בי בני (פי׳ מרחצאות) ומוקפת חלמה צדה אחת ים וצדו אחת של ברזל :וצדו אחת של חרסית ושל מצולת (ומצאתי לכך נקראת רומי חייבת מפני שכשכה רגו בו הרוגי מלכות אמר המקום לפמאל הנח לי אותם צדיקים ואני אניח לך הרבה יותר מבניך דכתיב חרב לה׳ על אדום ולא רצה סמאל א״ל המקום א״ב כתוב לי שטר חוב שיש לי על בניך חוב זה, כתב והעיד לו מיכאל וגבריאל ולכך נקרא רומי חייבת. ושמא לפי הפסוק וקראו לה גבול רשעה