Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1854-01-01 · Heft 6 · p. Seite 243

Ülcccnftoucit und Anzeigen. 243 Alter, sondern auch wegen ihrer kulturgeschichtlichen Momente sebr wichtig. Sie sind spätestens im achten Jahrhundert, wo der SsufismuS^) in Persien sich mächtig regte, redigirt und geben ein Zeuguiß von dem hohen Aufschwung der halachifchen Studien zu ihrer Zeit. Wir lesen nämlich in den großen Hechalot, daß Gott zu Israel spricht: אני יודע מה אתם מבקשים ולבי הכיר מה אתם מתאוים תורה מרובה אתם מבקשים והמון תלמוד ורוב שמועות לשאול הלכה אתם מצפים ולהמון חיי(3 4 אתם מחמדין להיבות הרים הרים להפלות חושיה גבעות גבעות להגדיל תלמוד בחוצות ופילפול בי־חובות להרבות הלכות כחול היום ורזיי כעפייות תבל להושיב ישיבות בשעי־י אהלים לפרש מה איפור וחיתי ׳לטמא בה את הטמא ולטהר את הטהור ולהכשיר את הכשר ולפסול אח הפסול ולהכיר בהן את הדמים להורות לנידות מה יעשו לקשור כתי־יים בראשיכם ועטרות מלכות לכו ף מלכים להשתהות לכם ליזקק הזנים להשתטח לפניכם להפקיע שמכם בכל כיפה וזכרכם בכרכי הים וכף . Die großen Hechalot sind in dreißig Kapitel (פרקים) eingetheilt, von denen jedes in הלכות zerfällt — daher sie auch als. הלכות רבתי citivt werden und die kleinen, welche diese Eintheilung nicht kennen, zeichnen sich besonders durch eine aramäische Färbung aus. Da wir aus der Zeit, welcher die Hechalot angehören, wenig schriftliche Denkmäler besitzen, so verdienen sie veröffentlicht zu werden. — 2) Durch die Güte des Hrn. Goldberg habe ich eine Eopie des מדרש אבא גוריון ans einer Handschrift des Londoner בית המדרש erhalten, die correcter und ausführlicher als jene ist, welche ich bei meiner Edition benutzen konnte. Die Schilderung des Salomonischen Thrones steht vollständig darin, wie schon der Jalkut zu Ester andcutet, aber ganz so wie Nr-. XI im zweiten Theil des ״Bet ha-Midrasch", und die Eoiijecturen, die mein geehrter Neeensent Grätz (Monatsschrift II, 341) — 50) machte, bewähren sich. ES würde zu viel Raum einnehmen, wenn ich hier alle Varianten geben wollte; ich hebe daher bloS hervor, daß für אנדיתיקי S. 4 קטדיקי gelesen wird. — Zugleich erlaube ich mir nachzutragen, daß man in dem ersten Midrasch für Chanuka Z. 2 v. 0. כנוי הקוק für כפא כבוד und Z. 6 בנימי für 3) Siche meine ״Beiträge zur Geschichte der Kabbala" II, S. 15, Anmerkung 22. 4) Unter חיי muß die Hagada gemeint sein, welche daö speeulative Element repräsentirl. So lieft man in dem -pan ׳v (Bet ha-Midrasch II, 116) אגדות neben הלכות und שמועות.