Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1854-01-01 · Heft 2 · p. Seite 65

Wissenschaftliche Anssä pe. «5 XXX 1 .2־ וה־ פקר את שדה Blatt. Der Anfang ans der Mitte von Baj. Aalיהודה ב״נ פתה עלה אלהים בתיועה 29 .׳.> ,׳ dis ans bnde. In der Mitte fel'len in der Pes. einige Säpe. wie ר־ אנהו פתי־ בה׳ זקנים bi» יהלכון באהד זה אביהם " י־ לוי פחה ויצא בב־־ק הצו " וישא אביהם Das b.itak im Ariich N. בוקינם »Hiss heiße». wie cs wirtlich l» einem handscb. Ariich auf der Pariser Bil'l. ricl׳ti>r stebt: '92 רדייה המתהלת עלה אלהים וניקי־א,ה2ה אמוד אל הכהנים פ׳ לעולם ה־ רב־־ך יצב. XXXI. 7 .פ׳ יום 2'ויהי אה יי Blatt. Diese ebenfalls inten'vlirte Seetion beginnt wie folgt: אשי יה נא לידידי שידת דורי לכימו וגי בלי זו השי־ה שאמי הב״ה על אבדהם אבינו שידת דודי לכימו ג־ באביהם מה לירידי בביתי מה דרכו של כ.ים אם א־ן בו יוד י גפנים נטועות כהלכתן אינו נקךא כים כך מיום שב־א הב״ה את עולמו לא היה עולמו חשוב לפניו כלום ער שבא א״א ונתנסה בי׳ נם־ונות ואלו הן. hierauf folgen in 10 Abtheilnngen die 10 Prüfungen gröstcntheils nach den Pirke von Elieser e. 20—32 mit folgenden Abänderungen. Nr. 1 ist hier vollständiger. Die Teracb-Sage ist unseres Wissens nirgends wie sie hier erzählt ist früher cnval nt, nur in Sepb.Hajaschar 11ן sic denupt und sogar manche Ausdrücke sind aus dieser Seetion beidehalten. In Nr. 8 ist hier das halacbischc Stück ans Pirke 6. 29 von ובאותו מקרם S. 29 a dis 0. 30 a ובך היו יימ-אל :וחגין wcggefallen. Sir. «.» schließt hier mit כיהם אב על בנים I. c. S. 31 b. Nr. 1!>. fernst also an: וא״ת למה הוציך לנסותו וגי כשב יא הב־־ה היאשיון מ"ה קושיין קטיגו־ לפניו וי.׳. A»s Pirke v. sr. b. 31 ist hier dies die Stelle S. 32 von השכים אביהם dis ביום ג׳ הגיעו קטופים; nur wenige eorrespondirende Stellen finden sich hier in Nabb. und Tauch. Die Unterredung Abrahams mit Sara hat wieder das Buch Hajaschar benutzt. Doch first wörtlich hat die Teraehsage Becbaji b. Ascher erzählt, aus dem sic Icllinet in Bet-Ha-Midrasch II. S. 118 abgcdruckt bat, und Bechaji bat sic also nicht dem Bereschit Nabbathi dcS Mose Ha-Darschon entlehnt, wie I. mmutbet. Der Schlusi ist nach Pirke c. 31 von אבההם bis an's Ende.