Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1852-09-01 · Heft 12 (September 1852) · p. [Seite]

482 Wissenschaftliche Aufsätze. sowie auch von Abravanel?) ganz entschieden als ans die Schöpfung sich beziehend aufgefaßt. Wir glauben durch Obiges die sowohl für die Geschichte der Philosophie im Allgemeinen als der jüdischen Religionsphilosophie insbesondere wichtige Thatsache nachgewiesen zu haben, daß die im Mittelalter durch Farabi und Jbn Tina so stark verbreitete Ansicht von der Vermittlung der Engel bei der Weltschöpfung schon von manchen Talmu- Listen gelehrt wurde, hoffen aber hierauf selbst, sowie auf den Einfluß, den das Vorhandensein dieser Lehre in den von den Talmudisten herrührenden Schriften auf die spätere Entwickelung der Religionsphilosophie unter den Juden übte, noch bei einer andern Gelegenheit, so Gott will, zurückzukommen. vr. I. Gugenheimer. jheken vorhanden ist, möge die darin befindliche Erklärung der Worte היות כל מעשה ה' ביד עושי רצונו hier einen Platz finden :והנה כפי דעת א״ע כאשר כוונה התורה לבאר אופני המצאת ההוי' והנפסדים אשר היו אחרוני הטציאות ירמזו אצלו במאמר את השטים ואת הארץ יחם פעולתם והמצאתם אל העצמי' הרוחניי׳ תרמוז עליהם מלת אלקי׳ להיותם פועלים קרובים אליהם ואם אינם פועלים ראשונים זולתי אמצעיים ואם בהעמקת העייון ימצאו יותר קרובים בהם יתכן ההתייחסות אליהם אחר היציאה מתאר הפעולה האלדית הפשוטה אולם כוונה התורה להתייחם אליהם מפני היותם יותר חזקי המציאות גם מפני הייתם נעדרי ההרחקה המארית מן התואר האלרית מזולתם ואם כן כפי זה אלקי' אשר בזה הפסוק אינו שם העצם לאלוקי ית׳ זולתי תואר תקויים רמיזתו פה אל השכלים הנבדלים כמו שקדם ולהורות בי הוא ית' הממציא האמתי והחיחסות הפעולה הנרמזת לזולתו מהנמצאים הנרמזים אינו כי אם על דרך השתוף לא על צד היותם פועלים ראשונים אמר ברא לא בראו׳ ולקייום מה שקדמה חנהתי יקיש א״ע שני הקש ים וכר. Bei dieser Stelle findet fich von anderer Hand als der des Schreibers folgende beachtenswerthe Randglosse in dem uns vorliegenden Codex: אחר בקשת המחילה אוט׳ כי צ״ע בלשונו וזה בי נראה לי בי אין דעת א״ע היות מלת אלקי׳ רומזת פה אל המלאכים אמנם ירצה היותה רומזת אל ה׳ יסב־ ובעבור היות פעל זה המציאות נשפע ממנו יתב׳ באמצעות השכלים הנפרדים נתיהס על שמם ומבואר זה מכה דמיוני השפה והלב אשר שם א״ע למעיין בם. 1) פירוש התורה k. 56, wo Abr. in Bezug auf jene Stelle Jbn Esra'L sagt: נם מה שאמר שכעבור היות מעשה השם ע״י המלאכים והוא שקר מבואר שהבריא׳ הראשונה מהסבה הראשונה ית׳ היתה מבלי אמצעי. Berichtigung: Im 11. Heft ist S. 421 Z. 3 von unten für ,,unverändert״ zu lesen: ״ungegründet״. — S. 440 Z. 2 von unten statt ״Babli'׳ zu lesen: ״Rabbi״.