Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1852-04-01 · Heft 7 (April 1852) · p. [Seite]

Wissen schafiliche -AuMD. «Schöpfungsgeschichte bezügliche Gegenstände aus, wie aus de» *m Kerem Ehemed (VII, 61 ff.) mitgetheikic» Bruchstücken und aus Midrasch Konen hervorgeht. In dieser Ha gada, die sowohl die Bnaita des Samuel als auch die P. d. R. E. benutzt hat — wie anderweitig nachgewieftu werden soll — heißt es am Ende des IL. Cap. אמר שמואל 3' ורועות הללו [למה] אלא אחת בימינו סוכל העליונים ובשמאלו סובל התחתונים ׳ל3ך נאמר ומתחת זרועות עולם eine Stelle, die rmzwciselhaft aus der B. d, S. hcrrührt; ferner im achten Kapitel zu Anfang. ... תנו רבנן ישובו של עולם וכו, mit welcher Einleitungsformel ת״ר eben die Bkraita des Samuel gemeint ist, in der es (Kerem Cheined VII, 6L) heißt : 5 והעולם חוה עשוי ומחול?, לשלשה שלישים וכו). Eine andere Stelle aus der B. d. S, habe ich in dem jetzt in meinem Besitz befindlichen Commentar des Sabbatai Donolo zum Sefcr Jezira (über den ich schon in meiner /,Jona" gesprochen) gefunden, nämlich: לבנה על אשר היא כשלג כי מקבלת את האור מן הארץ ומן המים התחתונים ומן הרוח שבין הארץ לרקיע הסדורה והנתונה שהלבנה נקפה האור שלה כשלג והיא ממוסכת בהוס על אשר מקבלת חום מן המזלות ומן כוכבי חיילותיהם הנתונים ברקיע התחתון של לבנה וע׳ו אמד שמואל לבנה אמצעית על אשר היא ממוסכת מקור וחום ויו RasieL, in dem sich diese Stelle auch (F. 18 b) befindet, hat fie übrigens nicht aus der Beraita des Sanmel, sondern aus Donolo, wie denn über- Haupt Rafiel 17b bis 21a meist nur aus jenem Commentar Sabbatai''s und durch diesen aus der B. d. S. entnommen ist, und die im Kerem Chemed mitgetheilten Stellen sich größtentheils im Rastel wiederflnden. Eine Vergleichung beider würde zu manchen Emendationen beiderseitig führen?) Wie die B. d. S. so haben auch die P. d. N. E. als Hauptgegenständ ihrer Bearbeitung das Maase Bereschit, und bei den geringen Anhaltspunkten, die sich für diese Lehre im Pentateuch finden, lehnen sie sich meist an die Reden des Elihn b. Berachel Ha-Busi im Buche 2) Die B. d. S. wird auch Losafot Pesachim 94a -כל היישוכ unter den Worten דאמר בעלמא und Chag. 12a מסוף העולם unter den Worten מדרש אחר verstanden. Was aber an der letztgenannten Stelle btos aus מדרש angesührt wird, findet sich Tanchuma Bereschit p. 40d (cd. Frkf. a. 0.). 3) K. CH. vn, 67. Z. 15 st. ם פשפשה muß es heißen: כיפח פשפשה. Rastel ׳ISA. Z. 18 st. ועל כן קראום שפואל החכם חכיא של פפוחחים muß nach K. CH. heißen: וע׳׳כ קראום■ שמואל החכם הביוץ של רכ; was übrigens meine Behauptung in derJona (S. 40) bestätigt, daß die Worte כפ״יש ככר״הא 2דשמואל ח' הכית של ר; von Sabbatai und nicht von Josef Kara oder2lndern herruhrea, da sie schon der Vers, des Nasiet^bekanntlich Elasar a. WormS nach Zunz) gelesen. — lieber die anderweitigen Benutzungen von Beraitot über Maase Bereschit und Maase Merkaba durch Rastet ein anderes Mal.