Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1939-01-01 · Heft 1 (Januar 1939) · p. Seite 456

456 Isaao Maarsen 237 שער erklärt R. als שפך מרה und beruft sich auf Jeremia 2917. In Hullin 7 b erwähnt er diese Erklärung als יש אומרים und übersetzt selber: ,,eine Pforte öffnen“. Zu Sota 38b wiederum erklärt er מירר und fügt Menachems Ansicht משער hinzu. 25 20 Zu מין אדמה רכה כגון אדמה שלבו הנקרא קרידא - : גתר, wozu Darmsteter bemerkt: crayde (sorte de craie)51. In Hullin 133a erklärt R.: הוא מין צרוף אלומא בלעז. Hier zitiert D. S. Blondheim52 neben: alun, Sabbath 50a, wo R. grida hat. על לב רע ist hier: אשר אין בלבו לקיימה, dort: למי שאינו יודע להבין בהם. Job 610 ואסלדה בחילה וכר erklärt R.: ואבקש ממנו בחילה53 שלא יחמל was er nachher erläutert: 54כלומר אתחולל בדאגה ובחילה בקשה זו. Also: ״ich möchte zitternd und fürchtend bitten, mir erbarmungslos den Garaus zu machen.“ Ganz abweichend schreibt R. zu Sabbath 40b: ואדאג ברעדה ואמשך מתלונתי מדאגת יום הדין אם הייתי יודע שמיתתי קרובה ולא יחמל. 614 למס מרעהו ganz kurz: למי שמונע חסד מחברו mit dem Beispiel וחם השמש ונמס (Exod. 16). Zu Sabbath 63 b sucht R. das privative in dem ,: מ שבל תיבה שראשה מ״ם משמשת בטילה היא כמו ויקח מידם (שמות לב׳) אבדו גוים מארצו (תהלים י,), ohne Beispiel für למס. 2120 כידו. שברו ohne Beispiel. In Sota 35b: וכידון (דה״י א' יג,) לשון שבר וחורבן כמו יראו עיניו כידו. Merkwürdigerweise sucht auch ibn Ganach (Wörterbuch s. v. כיד) Verband zwischen כיד und כידון; so auch S. Parchon (וואפשר שקראו לרומח כידון לפי שהכיר יהיה בו. 294 בימי חרפי erklärt R. wie Arueh (s. v. בימי קדמותי :(חרף und bringt dasselbe Beispiel חרפי ואפלי (Nidda 65b). InBabaMezia 106b findet sich aber bei R.: חוזקי ועיקרי... חורף הוא חוזקו וחורפו של סתיו וימי צינה also wie חריפותא דבהרא (Baba Batra 24a), wo R. ebenfalls erklärt במקום חוזקו. 51 RE J, Tome 56, S. 79. 52 Les Gloses Frangaises, Paris 1929, S. 5. 53 80 mit den Manuskripten und Ed. S; die anderen Editionen, auch Breithaupt, haben das unverständliche סליחה. 54 Dieser Passus fehlt bei M.