Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1939-01-01 · Heft 1 (Januar 1939) · p. Seite 269

Die Herkunft und Entstellungszeit des Talmudtraktats Tamid 269 Im vierten Abschnitt haben wir zur Mischna: לא דדו כופתץ את הטלא אלא מעקידין אותו, zuerst die Baraita: תנא יד ורגל כעקידת יצחק בן אברהם, die in etwas abweichender Formulierung auch in Sabbat 54a vorkommt. Hieran schließt unmittelbar an die nur hier vorkommende Aus״ führung: לא היו כופתין את הטלא מ״ט רב הונא ורב הפרא חד אמר וכר. Wobei festgestellt zu werden verdient, daß die Reihenfolge der einzelnen Stücke nicht der Folge der Sätze in der Mischna entspricht. In der Mischna steht zuerst כופתין und dann מעקידץ und hier zuerst die Baraita über עקידה und dann die Bemerkung zu כפיתה. Allein dem ist wohl entgegenzuhalten, daß die Bemerkung zu עקידה eine Baraita ist und daher vorangestellt wurde. Es folgt dann die Sugia: תנן התם שלש עשרה שלחנות וכר ניעבדו דזהב א״ר חיננא בשם30 רבי אסי ור״א בשם רבי שמואל ב״ר יצחק מפני שהוא מרתיח. Der Zusammenhang zwischen dieser Ausführung und unserem Textrahmen ist scheinbar unklar. Allein der Rösch z. St. s. v. תנן התם bemerkt schon: ואגב דאמר לעיל משום דכפתי' בהוצא דדהבא ליכא משום בדון קדשים פריך דליעבד שלחנות של זהב. Allerdings kann man sich auch kaum des Eindrucks erwehren, daß diese Ausführung zum guten Teil anläßlich unserer Mischna: מדיחץ ... על שלחנות של שיש, hier Platz gefunden hat, und dem״ gemäß eigentlich nach der Ausführung zum Stw.: של שחר היה נשחט, zu stehen kommen müßte. Die wirkliche Anordnung ist jedoch mit dem vom Rosch angeführten Motiv zu erklären. d) Die in Tamid mit Namen genannten Amoräer Aba je ist zu finden in den Ausführungen zu den Stw. 1, 3, 4, 5, 10 des ersten Abschnittes. Ferner bezieht er sich daselbst in der ersten Ausführung der התם J^-Sugia auf R. Jehuda aus Sura. Außerdem kommt er noch dort in der dritten (אמר מר) Ausführung der התם ^-Sugia vor. 30 Eine auffallende Formulierung einer Tradentenkette. Bacher, Tradition und Tradenten, Leipzig 1914, p. 330 Anm. 10 liest wohl :רבי ודגנא משמיה דר׳ אסי וד׳א משמיה רר״ש בר יצחק, allein im Jerusch. Sekalim VI, 3 zu unserer Mischna: תגי על של כשף (ר׳ אחי ור׳ מיישא ומטו בה בשם רב שמואל בר רב יצחק) ר׳ יוסי בשם ר׳ שמואל בר רב יצחק ר׳ חגניא מטו בה בשם ר׳ יוחנן לית כאן של כפף מפני שהוא מרתיח ובו׳. Die Wendung בשם fließt demnach aus der von Tamid benutzten Quelle und ist primär.