Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1934-01-01 · Heft 1 · p. Seite 197

Mendelssohns handschriftliche Glossen zum More Nebukim 197 Mendelssohns Stellung zu Maimonides ist auch von prinzipieller Entscheidung für die Ideenentwicklung in der an ihn anknüpfenden jüdischen Aufklärung, die es in der Person Mendel Levins sogar unternommen hat, einen neuen hebräischen More Nebukim zu formen. Aus aufklärerischen Motiven unternahm Mendelssohn schon im Jahre 1761 seinen Kommentar zu Maimonides' ,,Millot ha-higgajon“ (unter dem Namen Samson Kalirs erschienen), der in den Editionen der ,,Millot ha-higgajon“ seit den sechziger Jahren des 18. Jahrhunderts fast nie vom Maimonidischen Text getrennt wurde* 1. Dieser Kommentar darf auch als einer der wenigen hebräischen philosophischen Versuche Mendelssohns angesehen werden. Maimonides׳ Logik diente hier auch als Legitimierung zur Einführung der klassischen Logik! und des wissenschaftlichen Denkens in die neuere jüdische Ideenwelt. Aristoteles wäre das Judentum der Mendelssohnsehen Zeit mit Mißtrauen entgegengetreten. Aber Maimonidesy dessen Stellung zu Aristoteles Mendelssohn mit Rabbi Meirs Stellung zum abtrünnigen Eli§a ben Abujja vergleicht, bürgt dafür, daß die Logik nicht nur keinen Gegensatz zum Tora- Studium bildet, sondern sogar ihm von Nutzen sein kann und muß2. verwachsenen Körper bekommen; er allein ist die Ursache davon; aber־ des?vegen liebe ich ihn doch, denn der Mann hat mir manche trübe »Stunde meines Lebens versüßt und so auf der einen Seite mich zehnfach für das! entschädigt um was er mich in Betracht meines Körpers gebracht - hat“. 1 Die kritische Ausgabe des Maimonidischen Kommentars zu ״Millot ha-higgajon“ von Borodianski wird in der hebräischen Abteilung der Mendels.־Jubiläumsausgabe erscheinen. Eine teilweise deutsche UebCr- Setzung von »Strauß ist im 2. Band derselben Ausgabe bereits erschienen. In meiner bevorstehenden Edition des bisher noch unveröffentlichten, arabischen Originals der ,,Millot ha-higgajon“ מקאלה פי צנאעת אלמבטק werde ich«; auf die hebräischen Uebersetzungen und Kommentare dieser Jugendschrift Maimonides’, darunter auch auf Mendelssohns Kommentar, genauer eingehen., 2 Aus Mendelssohns Vorwort zu seinem Kommentar: ־וכי תאמר בלבבך הלא כל המלאכה הזאת התחדשה מאריסטו היוני ותלמידיו, ומה לי ולבן ניקומאכוס כי אשקוד על דלתותיו לשמוע מאתו אורח ההשכלה ודרכיה, הלא הזהירונו רבותינו ־ הפוסקים מלנטות אחריו, ואסרו לבו לקרות בספריו. ״ ♦ דע בא ידידי ירחמך השם! כי לא לקרות בספרי אריסטו היוני אבי מסיתך, כי אם לשמוע •דברי חכמה מפי שר התורה רביבו משה בר מימון זצ׳״ל י י וכדאי הוא הרב הגדול הזה לסמוך עליו ולילך בעקבותיו, ולא בירא מפחד הרשת המזורה על דרכי החקירה האנושית, אחר שידענו שהי׳ לבב החכם הזה שלם• עם אלהיו מדובק בתורתו ובמצוותיו •» כי רחוקים המה (דרכי ההגיון) מעל עיקרי הדת 1והאמונה ויסודי התורה ודבר אין להם עם המצוות והאזהרות, וכל יושבי חבל ושוכני ארץ אף אם יתחלפו במדות ובדעות ובדתות, כולם יודו לדברי בעל ההגיון ♦ י (ed. »Slucki, S. 6 ff.)