Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1926-01-01 · Heft 1 · p. Seite 31

31 ציוה אלהינו [קחו] עמכם דברים109, תחנון מאתכם אמורים, כמפי.,״ לאדון.... מלכה: . קמו והביאו הוון משאותיו. שהן.... תיו, אדון לעבד מלאכה: ראו כל אפסי נארץ]0", [ההיתה1כואת בכל הארץ, כבכרה קלה דרכיה...111: ש.... איך ישיב העבד אל קוניו.... המצות .... ו בם ו לברכה: תר .... מי? ניםחטאים, נעינים להם?] ולא רואים112 נועים?] כי רוח ת.. ..מסכה: Dieses Fragment war den Gelehrten des Rheinlands im zwölften Jahrhundert wohlbekannt. Der Verfasser der Schrift יחוסי תנאים ואמוראים (Ms. Oxford, Nr. 2199—2200, vgl. Ber Goldberg. המגיד, XI 85—93, M. Steinschneider, Ozar Nehmad II 29, Rabbinowitz, יחוסי תנאים ואמוראים, Lyck 1874. A. Epstein, Das talmudische Lexicon, יחוסי תנאים ואמוראים und Jehuda ben Kalonymos aus Speyer, Breslau 1895, SA aus MGWJ. vol. 39, S. Schechter, Agadath Shir Hashirim, Cambridge, 1896, p. 54, S. Poznanski, Babylonische Geonim, Berlin 1914, p. 22. Epsteins Liste der citierten Schriften und Autoren läßt sich vielfach ergänzen. Ich notierte mir: 1. מדרש אבכיר .4 ,ילמדנו.3 ,ויקרא רבה .2, ,אגדת שמואל, vgl. Marmorstein, Midrash Abkhir im דביר I p. 115, 5. מדרש תדשא; 6. פסיקתא פרה .9 ,סדר הגאונים .8 ,מכילתא .7 ,מם, היכלות, 10. תוספות .13 ,תוספתא .12 ,ברייתא דר׳ נתן .11 ,מדרש קהלת, 14. ערוך .15;שוחר טוב und 16. ם׳ הישר. Autoren: R. Jacob halevi b. Jsaac halevi b. Elieser halevi, R. Moses ha Kohen, R. Nathan ben Jehiel, R. Hananel, Haj Gaon und Scherira Gaon) berichtet im Artikel ר' חדקא, daß dieser Lehrer auch unter dem Namen ר' הינדקא bekannt sei. Er beruft sich auf den Midrash zum H. L. und auf ein Gedicht des R. Saadia החכם. Die Mitteilung lautet: וכן עשה רב סעדיה החכם זל״ע בתשובות חרוזיו לרשעים כשהוכיר החכמים לשבח הזכיר ר׳ חדקאכך שם חכם קרופאי והנדקי ברחש לבי לחוקקי וכ'. Die Unterzeichneten Worte finden sich wörtlich in unserem Fragmente wieder, nur lese ich statt קרופאי, den Namen קרצאי. Ein Lehrer ר״קצרא findet sich im Tanhuma, ed. Buber I 224, מצשה בר׳ קצרא. Einen Namen קרופאי finde ich nicht. Epstein sieht in diesem R. Saadia den bekannten Gaon aus Sura. Wenn diese Auffassung Epsteins richtig ist, dann haben wir in diesem neuen Fragment, wie auch in den von Schechter veröffentlichten B i b 1 e Difficultils die Polemik Saadias gegen die Häretiker. Nebst den von J. Davidson veröffentlichten Gedichten des Gaons gegen den Häresiarchen Hajaweih aus Balk gewinnen wir ein neues Werk aus der Feder Saadias. Dagegen könnte man ein wenden, daß der deutsche Verfasser des talmudischen Onomastikons den Gaon החכם nennt, und nicht Gaon (vgl. über Saadias Werke in den französischen und deutschen Schulen bei S. Poznanski im הגורן IX 69—89, und REJ. 72 (1921) p. 113—134). Zweitens, kann man fragen, in welchem Verhältnisse stand Saadia zu R. Dosa und R. Eleazar ben Azarjah? Wir wissen, daß der Gaon einen Sohn hatte der Dosa hieß und als 109 Hos 143. 110 Jes 52j0, Ps 983. 111 Jer 223. 112 Ps 1155.