Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 69 (1925)
- Issue
- Heft 1-2 (Januar 1925)
- Article
- Mitteilungen zur Geschichte und Literatur aus der Geniza
- Date
- 1925-01-01
- Page
- Seite 40 (sequence 11)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 70% known words query
- IRI
…/2829132-2829927-2829929-2848703--46045-2848760- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
40 להתקדש (8) בצ׳ יושב אוהלים ב׳1. מז׳ ש׳ ינעימו קהל מי (9) מנה־, כי ישות מראש אמנה3 ליו׳ הש׳ לכבד (10) כפץ אל אמונה4, להתענג בצ׳ נם אנא סלח (11) נא' כ׳. מז׳ ש׳ משוררים מעוטי עמים, נצור (12) יום משבעת ימים, ליו׳ הש׳ ששו שמור (13) בנעימים, עבודתינו לרצות בצי עט (14) אורים ותומים ב,6. מז׳ ש׳ ערכתי בעינייניהם,(15) פצתי שנובי] במחולת מחניים7, ליו׳ הש׳ צהלתי (16) לרנן ככיפליים, לה ,,,, בצי אדמוני עם יפה עניים8, (17) ב׳ מז׳ ש׳ קידשתי בגולה ומורא,9 רב שמעינן (18) בה טוב בשורה, איו׳ הש׳], שמרתי כמשנה ובמקרא״1,(19) תברכינו בשלום בצי... בסערה*1. Ferner finden wir in demselben Codex der Bodlejana folgende gewiß sehr alte Amidah für das Mussafgebet des Neumondtages an einem Wochentage. Die Ueberschrift lautet: מוסף ר״ד1 לחול. Der Text liest: (1) ובראשי חדשיכם אמונים הללו למושיעכם«1 (2) ובמגינתי יגוננכם, ברוך אתה יי מגן אברהם. (3) תקריבו עולה, בני זאת ממדבר עולה13, (4) למגשים תחיה משמי מעלה, ב׳ יי מה׳ המ׳. (5) ליי, גדלו מקדישים, צאן קדושים14, (6) לאל נערץ בסוד קדושים16, ברוך את׳ יי האל הקדוש. (ל) אותות בוצצת גילת דודים הוריתה וערכת (8) זמני קדשים (חדשים?) טיכום יי־ייח כוננת למו מקודש (9) נאמן סחו עליונים16 צוה קרנינו רומם ומזבח (10) תחדש להקריב עליו קרבן מוסף כבתו׳ (11) ובר״ח תקריבו עולה. אלהינו ואלהי וג׳ ברוך (12) אה׳ יי מק׳ יש׳ ורא׳ חדש,. פרים 18בני בקר שנים. .(13) הגישו במקום לב ועינים17, ותירצו כטובים דשנים (14) בא״י ש׳ ב׳ נ׳. ו א יל א ח ד, יועדו ליחיד ומיוחד, (15) הודוהו ויטיבכם כי עמו המשל ופחד18 אתה יי(?)(16) כבשים בני שנה שבעה תמימים ובדו תמורם (17) פיח שפה רומסים״8, ותבורכו בשלום ממרומים,(18) ברוך את׳ יי עושי חשלום. Aehnliche א״ב, wie אותות ביצצת haben wir im יוצר, wie אל ברוך גדול ללה, ferner בולם אהובים, in dem Sündenbekenntnis, im Neumond-Kiddusch, s. jetzt Marmorstein נספחים למאמרן ירחיים דרבי פכחם, Budapest 1922, p. 5. S. A. aus Hazofe vol. 11, vgl. Rapoport, Biographie Kalirs Note 20. J. Reifmann, מועדי ערב, p. 71. Zunz, Gottesdienstl. Vorträge S, 370 (1. Aufl.) Im Fragment Br. Mus, Nr. 5557, S. 3a findet sich folgender Rest eines alten א״ב von נ bis ת manche Buchstaben wie ״D oder ש und ת sind dreifach: נוראותי סלה פיהו וסיפרו עוזו פארו צבאיו קדשו רוממו שם־־שיר _שבת תוקף תהילות תפארתו. I Jacob, Gen 2522 .ל Num 2310. 3 Gant 48. 4 Dt 32*. 5 Moses Num 1419. 6 Ahron. 7 Gant נל. Das ה ist unsicher. 8 Joseph, cf. Gant 4X. 9 cf. Jes 492x s. auch die Selichoth,ארב דדמים ודבר חזון, ferner קים אורך u. a. m. 10 Dieser Ausdruck scheint für das Datum der Amidah von Wichtigkeit. Er setzt die Existenz der karaitischen Auffassung der Sabbathobservanz voraus. Näheres darüber an einer anderen Stelle« II Eiiah, II Kg 2*. 12 Vgl. Ps 122. 13 Hosea 1315. 14 Ezek 3638. ™ Ps B98. 16 S fehlt. 17 Vgl. den Ausspruch עינא וליבא תרי סרסורי דחטאה, pal. Ber. I, 5. 18 Vgl. Eccl 4g. 19 Hiob 252. 20 Vgl. die Stellen: Marmorstein, Midrasch Haseroth we Yeterolh, S. 11 Anm. 43.