Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1914-01-01 · Heft 1 · p. Seite 57

zum fünften Buche Moses. 57 «לתלמוד תורה בין בפרשה ראשוג׳ כין פרש׳ שניי/ ומזוזה לא איתקש אל בפרשה שנייה. ובתפילין נשים פטורות, דילפינן מתלמו׳ תורה, דנתי׳ ביה ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם33). ובמזונו׳ חייבו/ דכתי׳ למען .(84ירבו ימיכם, ונשים בעו חיי/ כדאית׳ בקידושין .25—.21 למען ירבו ימיכם. למען דבר זה ירבו ימיכם שלא תגלו מעל הארץ35), כי אם שמור תשמרון תורישו כל הגוים האלה, ואין מערער עליכם כלום. ופחדכם36) ומוראכם יהיה על פני כל הארץ ואין שטן ואין פגע רע, ותאריכו ימים על האדמה כימי השמים על הארץ. הסל,ת והיה עקב. .26 ראה אנכי. עד כאן תוכחותיו על יראת השטים, מבאן ואילך מתחיל לסדר המצות, לפיכך הוא מתחיל לום׳ ראה אנכי נותן לפניכם היום ותבחרו לכם את הישר בעיניכם, אם תבחרו שטירת המצות, תהיה לכם ברכה ותתברכו, ואם חיליף חילוף, כדמפד׳ ואזיל. ורבותי׳ פי׳37) והברכה בידם דהכל בירי שמים חוץ מיראת שמים. ומיהו אם בא לטהר טסייעין אותו כל בך כמו שאם׳ רבותי׳88), ואם לטמא פותחין לו, אבל אין מסייעין אותו כל כך. מיהו תהילת הטהרה והמוט׳ מדעת האדם, ולכך אומ׳39) למה תתעינו ה׳ מדרכיו [יכתי׳]40) אתה הסיבות את לכם אחורנית, שאתה פותח להם, ועוד שאתה ניתן שלוה לרשעים וממתין להם, ולכך לבס מלא רע והוללות41) כרכתי׳42) איש בער לא ידע וכסיל [לא יבין את זאת]. ונם לפי שיש רשעים שמגיע עליהם כטעש׳ הצדיק,׳. והברכה43) ועשיתי את אשר בחוקיי תלכו שאייסד אתכם עד שתיאותו לעשות הטוב. ואתה הסיבות את לבם אחורנית41) מפי רב חייוג בע־א44) דאוידעו40) קאט׳, והבי קאט׳ שלח האש וישובו בתשובה וידעו כי אתה הסיבות את לבם אחור׳ מן העי׳ז והחזרתם בתשובה. 29 ונתת45) את הברכ׳ על הר נריזים שיהו ששת מהשבטים. 33) Jeruscb. Berachot II, 3. 34) Kidduschin 34 a. 5י) s, oben Vers 8—9. ®6) B. T. פחדכם S7J Berachot 33b u. Par. 88) Aboda sar. 55a und Par. 3*) Jes. 63,17, wo מדרכיך sieht. 40} I Kon. 18,37. P. T. 41 .ואתה) L. 48 .והוללות) Ps. 92,7, 43) Vgl. Ezech. 36, 27. Die Bemerkung ist vielleicht an einen falschen Ort geraten. 44) בענין אחר. Wie Dr. Porges in der Anm. 9 seines Aufsatzes über Joseph Bechor Schor bemerkt, findet sich diese Erklärung — allerdings nur dem Sinne nach — im Wörterbuch des Salomo Ibn Parchon (2. Teil unter סבב), der hier den Gaon Saadja interpretiert. Indessen kann man trotzdem annehmen^ daß Bechor Schor diese Erklärung in irgend einer Schrift des Qramniatikers Chajjug gelesen oder sie in dessen Namen zitiert gefunden hai, 4ß) B, T. ונתתה.