Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1914-01-01 · Heft 1 · p. Seite 50

50 Der Pentateuch-Kommentar des Joseph Bechor-Schor .17 ואשברם כי לא חפצתי לחתם לבני אדם שעוברים על מה שפתר בהם. .19-.18 ואתנפל לפני ה׳ כראשונה, במו שעשיתי בארבעים הראשוני׳ שהתנפלתי על מה שאם' ייק׳ הרף ממני*‘) והתנפלתי עד שהודה לי שלא ישמיד, בדכתי׳ בבי תשא13) וינחם ה׳ על הרעה אשר דב׳ לעשר׳ לעמו, אבל לא מחל העון. ועכשיו התנפלתי על מחילת העון, כי יגורתי מפני האף14). וישמע הי אלי נם בפעם ההיא למחול העון כמו שעשה בתחילה שלא להשמיד. אשר קצף. אמרתי מאחר שקצף תחילה כל כך שאט׳ להשמיד15), בקושי ימחול לגמרי, בי יאט׳ דיי אם לא אשמי׳, וזהו כי יגורתי מפני האף. .21 ואבות אותו שלא יחנה מטנו אדם, שחך16) וזרה והטיל למים ואע״פי שלא נתכוונו לע״ז כמו שסי׳ בכי תשא17) מ״ם דבר מגונה הוא. .28-.22 ובתבערה היו מתאוננים ותבער בם אש18), ובמסה כדכתי׳19) ויקרא שם המקום מסה ומריבה!וגו׳] על נסותם. ובקברות התאו׳ על השליו20). ובשלח ה׳ אתכם במרגלים21). .24 מיום דעתי אתכם תחילה שבשאטרתי**) לרשחי*) למה תכה רעיך21) עמד והלשין עלי. .28—.25 ואתנפל. עתה חוזר לראש אל ארבעים יום שהתפלל -על מעשה העגל, כדי לסדר תפילתו ולצרף עם האדבעי׳ של לוחות אחרונות. פן יאמרו כמו כן יאמרו כלוט׳ זכור לאבות ועשה בשבילם וגם פן יאמרו מבלי יכולת ה׳. היה סבור לתת להם הארץ ולא יכול והמיתם. משנאתו25) במו או משנאתו כלוט׳ או שמא לא היה דעתו לתת להם את הארץ, אלא פיתן בדברי׳ עד שהוציאן במדבר והרגם, כי שונא .היה אותם, במ!26) הנני27) מפתיה והולכתיה המדבר והטיתיה בצמא. ובלשון התלמו׳ יש ווין הרבה שהם במקום או. במו28) חלץ ועשה מאמר ונתן גט .ביבמות. .29 והם עמך ונחלתך שנה על דבר זה, לפי שהוציאם הק׳ מכלל! לוט׳ כי שיחת עטך אשר הוצאת29), שגה לוט׳ עטך ונחלתך אשד פדית. _ 1S) Vers 14. n) II. 32, 14. u) ,Hier muß sogleich die Erklärung von אשר ל1צף folgen. 15) Vers 25. 16) L. שחק. n) s. Coram. II, 32, 12. *») IV, 11, 1—3. II, 17, 7. *°) IV, 11, 34. 2!) iv, c. 14. 22) 11,2, 13. s>) L. לרשע. a4) B. T. 25 רעך) L. ומשנאתו. s6) Das Zitat ist zusammengesetzt aus Hos. 2, 16 und 2, 5. 27־) B. T. 28 ♦הנה אנכי) Jebamöt V, 3. ”) s. oben Vers 12.