Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 1 · p. Seite 64

64 Menachem b. Simon aus Posquiertis u. sein Komm, zu Jcr. u. Ez. Ib. 28, 14: מלך גדול (L. om.) זר׳ משה קמחי פי׳ כ; »תה הוא משוח בשמן המשחה שסכים המלכים בו כאלו נתתיך בהר קדש אלהים בירושלים כי אותם המלכים נמשחו בשטן המשהה. Ib. 28,24:ווי׳ משה קמחי אמר כי זה הפסוק דבק עם הפרשה אחרי כן. כה אמר י״י בקבצי את בית ישראל וככה פירו׳ אחרי שאשמיד עמו; ומואב ושעיר.וצר וצידון כל האומות שהזכיר עד הנה ושיזכיר אחרי כן לא יהיה עוד לכית ישראל סילון ממאיר וקוץ מכאיב כאשר יצאו מגלות בבל ישובו »ל ארצם. והטעם לא ימצא מי שירע להם. Ez. 29, 3: ומלת עשיתיני זרה בעיני המדקדקים בעבור כי אין נמצא פעל עם המדבר בעצמו נופל עליו במלה אחת' בלתי זאת המלה על כן אמר ר׳ משה קמחי כי אין עמה פעול ופירושו עשיתי לי1) כטעם לי יאורי, והטעם לי יאורי ואני עשיתיני אותו ויהיה כמו ויבואני רחמיך שמשפטו (2בודד רצה להסיר הטלה מזרות (L. ויבואו לי אע״פ שזה יוצא וזה (והוא jb. 29, 9: ואני עשיתי5. .. הטע׳ חסר והפי׳ אני עשיתי עצמי או עשיתי לי היאור כדברי ד משה הנזכר. Ib. 29, 10: זר׳ משה קמחי פי׳ כי מלת חרב סמוך הנה למלת שמטה כי זה ■החרב יהיה הרב שממה והוצרך לאמר (L. והטע׳ להודיע (והודיע כן בעבור כי מצאנו הרב בלא שמטה כמו ואקרא חרב על פני (L. (לומר שהיא יבשת הארץ מפני עצירת גשם (Chag. 1,11) כל הארץ. Ib. 30,18: והפי׳ (Jer. 27, 2) מוטות 5 מגזר׳ מוסרות ומוטות ובתחפנחס חשך אור היום בעת.שאשבור שם מוטות מצרים. והטעם שהוא. תחת יד מצרים ועתה אשבור עול מצרים‘ מעליהם שילכו ,בגלות ויצאו מרשותה. והזכיר זה לשבח שהותה עיר גדולה והיא תחת יד מצרים כן זול (L. nqeh דעת ר׳ ט?עה קמחי (הספרדי. Ib. 33, 24: יושבי המרפות ז... ור׳ משה קמחי אמר כי ככה היה מנהגם לאטד■ העם הנשאר בירושלם מגלות יהויכין וגם אנשים רבים שנשארו מעשרת השבטים שלא הגלם מלך אשור וכן מצאנו בירמיה. שנשארו ערי מבצר שלא ל!דם כולם מלך: אשור שלכדום (L. noch (בערי יהודה העם הנשארים שם היו.ר-נולזם לאמר (L. ngch כשדים אהדי כן והנה (אותם אחד היה אכרהם וירש■ את הארץ והטעם על זרעו שרבה (L.כן(כן לאטר הש״י כל שכן אנחנו שהיינו רבים שנפדה ונרבה ונירשנה ולא נחוש על אחינו שהלכו בגלות. 1) S. Mos. b. Schesch. z. St. 2) So auch RDK z, St.