Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 1 · p. Seite 70

70 Menachem b. Simon aus Posquierns u. setn Komm, zu Jer. u. Ez Äbr. b. David seine Jünglings- und Studienjahre verbracht haben. Während jedoch Abraham sich ausschließlich dem Tälmudstudium widmete und anderen Wissensgebieten fast fremd gegenüberstand1}; wandte sich Menachem vornehmlieh sprachwissenschaftlichen und exegetischen Studien zu, in welche er durch seinen Lehrer und Meister Jos. Kirne hl eingeweiht worden war, und von dem er wohl auch die erste Anregung zu seiner späteren literarischen Tätigkeit empfangen haben wird, aus der dann sein Komm, zu den Büchern Jeremia und Ezechiel hervorgegangen ist. Der Beginn seiner exegetischen Tätigkeit ist unbekannt; nur so viel wissen wir aus seiner eigenen Aussäge, daß er den Kommentar zu Jeremia 1191. vollendet hat2). Vor diesem aber hatte er bereits das Buch Ezechiel kommentiert, was aus dem Umstande zu ersehen ist, daß Men. in jenem sich wiederholt auf den Ezechiel-Kommentar als auf ein bereits fertiges, dem Leset vollständig vorliegendes Werk beruft3). Der völlige Mangel an rationellen, auf philologischer Grundlage beruhenden und in hebräischer Sprache geschriebenen Kommentaren gerade zu diesen beiden prophetischen Büchern, wie auch die von Men. erkannte Notwendigkeit, diese empfundene Lücke in der exegetischen Literatur seiner Zeit auszufüllen, wird wohl die Veranlassung zur Abfassung seines Kommentars gewesen sein. Denn 1y Graetz, Geschichte d. Juden VI, p. 243. 2) cf. oben S. 69, Anm. 2. 3) Zu Jer. 22,19: וזד, פירשתי בספר יחזקאל (19,9) כשם ר׳ אברהם בן עזרא ז״ל •ו תבקש העני ן שמה בי הם דברים ארוכים ואינני ריצה להאריך הנה.; ibid. 15,11 s. v. רק אני מוצא לה דומה בהזרותיכם :שריתיך אשר משפט התיו לבוא בשיא והוא מלה זרד, ו ב ם פ ר (Ez. 6,8) בארצות י ח ז ק א ל פ י ר ש ת י ה כי שם היא; ibid. 49,31 s. v.ווי״ו שלי תחת ודא: שלו ומשפטו (ibid. 12,1) בי אותיות ייהיויא׳ מתחלפים והעד שלו כל בוגדי בנד על משהל דוה כי אין וי״ו נמצא שרש בכתוב כי אם (P. להיות שלה (שליו על דרך נכריה כאשר הזכרתי ביחזקאל (23,42) בפסוק וקול המון שלו בה.